דינה שגב היא אמנית רחוב, ומייסדת אגודת משוררות הרחוב. בשיחה עם איריס קול סיפרה מה עומד מאחורי ההחלטה לכתוב שירה ברחוב, ואמרה: "אני אמנית ששמה את האומנות שלה בשביל כל מי שעובר ברחובות של העיר, ובמרחבים הציבוריים. יש לזה ערך, וזה מאוד מיוחד בעיניי. זו גלריה הכי גדולה בעולם – וזה פתוח לכל אחד, גם לקבצן, וגם למי שלא מגיע למוזיאונים. זו נדיבות, זו סוציאליות של אמנות. זה לערבב את האומנות ביומיום".
לדבריה של שגב אומנות רחוב היא חתרנית, "בהתחלה ברור שלא מתפרנסים מזה, אפילו צריך להיזהר מהמשטרה. כבר 50 שנה והממסד מבין את הערך של זה, והיום יש פרויקטים וערים בעולם עם ציורי קיר".
בהמשך ביקשה להתייחס לפרויקט 'שנה של תקווה' בו חבורה של אמני רחוב, וביניהן אגודת משוררות הרחוב התאחדו בשביל להפוך בניין שמיועד להריסה לכדי גלריה לאומנות. "זה טרנד של השנים האחרונות – זה רעיון גאוני. חברת הבנייה מרוויחה הרבה באז, והאמנים מקבלים אפשרות לצייר והרבה חשיפה, ולפעמים גם קצת תגמול. זה ייפתח לקהל ב־18 לחודש והאמנים עכשיו בימים האחרונים של היצירה".