"מוכנה להיות בלי כלום ורק איתו"
איילת סמרנו, אימו של יונתן שנחטף מהמסיבה ברעים ונטען כי נרצח בשבי חמאס, מתקשה להאמין שהוא נרצח: "אי אפשר לקבל דברים רק כי מישהו אמר"
יונתן סמרנו נחטף מהמסיבה ברעים על ידי עובד סוציאלי של אונר"א לאחר שנפצע מירי של חמאס בכניסה לקיבוץ בארי וככל הנראה מת מפצעיו בעזה. רז שכניק ביקש להזמין לאולפן את אימו איילת, שסיפרה בכאב על התקופה האיומה שחוותה בשנה האחרונה, ועל הגעגועים הרבים שאופפים אותם בימים רגישים אלה.
את השידור פתח שכניק בשיר 'אהבה ממבט ראשון' בביצועו של אריק איינשטיין, ואיילת סיפרה שבנה מאוד אוהב את המוזיקה של איינשטיין. "היו לנו הרבה קטעים שהיינו נוסעים יחד באוטו, ויונתן, שהוא ילד של שיח ושל שיתוף – כל הזמן היה חשוב לו לשמוע ולדבר. באחת השיחות האחרונות שלנו הוא אמר לי 'אימא, איך אני אוהב את השירים של אריק איינשטיין. אני לא זקן? זה לא אופייני לגיל שלי', ואני אמרתי לו שזה כל כך משמח אותי שהוא שומע את השירים האלה, כי זה מראה על איכות. כן, הוא אהב מאוד את השיר הזה, ואחרי שהוא נחטף כל החברים הראו לנו סרטונים משותפים, ואפילו סרטון שבו רואים שהוא נוסע יחד עם חבר טוב שלו והם מקשיבים לשיר. הם שרים את השיר בעונג רב, וממש הסריטו את עצמם".
משפחתו של סמרנו הפיצה את סרטון החטיפה שלו. אימו הסבירה מה עמד מאחורי ההחלטה לחשוף את הסרטון ואמרה: "ראינו סרטון שבו עובד סוציאלי של אונר"א מרים אותו, מכניס אותו לג'יפ וחוטף אותו. מהרגע שבו גילנו שאונר"א חטפו את יונתן, אני פועלת בכל הכוח נגד אונר"א. יש כל מיני ארגונים בעולם שפועלים המון שנים לסגור את הארגון הזה, ויש מאבקים נגדו. נפגשתי עם מזכ"ל האו"ם והוא שחקן למופת. אני לרגע השתכנעתי כי הוא אומר שזה נורא ואיום וזה נגד החוק הבין־לאומי, ואמר שהם פועלים בתקיפות נגד אונר"א, ואז הוא יצא וכתב בציוץ שצריך לחזק את אונר"א".
סמרנו סיפרה כי למרות הכול הם מאמינים שבנם בין החיים, וביקשה להציג את התאוריה שלה בשידור. לטענתה, "מאז 7 באוקטובר היו כמה וכמה סיפורים שכולנו שמענו שהופצו ונאמרו. אני לא אזכיר שמות מפאת כבוד למשפחות, אבל יש לא מעט שחשבו שהם לא חטופים והם היו חטופים, ולא מעט שחשבו שהם חטופים, אבל הם נרצחו. יש כאלה שחשבו שהפציעה שלהם הייתה כל כך חמורה שאין מצב שהוא שרד, ופתאום היה סרטון. כשאליי הגיעו ודיווחו לנו שהוא אינו בין החיים, חודש לפני כן פנו לכל המשפחות ואמרו שיש סרטון, ושאלו אם הם רוצים לראות רופא שינתח יחד את הסרטון. הגיע אלינו רופא ואנחנו שאלנו בפירוש אם ניתן לראות על פי הסרטון מה הסטטוס שלו, ומה מצבו. הוא אמר שלא ניתן לקבוע, שרואים שהוא לא זז, שהוא מוטל, אבל לא יודעים. חודש אחרי הם קבעו", אמרה האם והסבירה שהקביעה נעשתה על בסיס אותו הסרטון בלי שום הוכחה נוספת.
עוד הוסיפה: "הרבה דברים שאמרו לנו אני גיליתי תוך כדי תנועה שלא היה ולא נברא. אני ביקשתי שהרופאה תגיע, ואני לא רוצה להמעיט מכבודה, אבל לא הייתי שמה אותה בראש הוועדה. אני מבחינתי – אף אחד לא פתח את הדלת. הרבה אנשים שהם פצועים נראים מתים – גם רופא צריך לבדוק דופק. אני שומעת כל כך הרבה סיפורים וחושבת שהכול יכול לקרות. אנחנו נחכה לנס גדול ונתפלל – אני הולכת עם זה".
"יבואו אלייך אנשים ויגידו 'אבל המדינה אמרה ככה, אז איך את מפקפקת בגוף כמו המדינה?', אז מה תגידי? הם יגידו 'אנחנו איתך, והלב שלנו איתך, אבל אנחנו מבולבלים'. מה תגידי להם?", שאל שכניק. האם ביקשה להסביר את עמדתה ואמרה: "אני גם מבולבלת. בואו נשים את זה על השולחן. אין לי וודאות לא לפה ולא לפה אין הוכחה. לא קיבלנו הוכחה. אני אומרת שבכלל בחיים אי אפשר לקבל דברים רק כי מישהו אמר או שלמישהו נדמה. צריך להאמין, לראות, לקוות. אני שומעת על ניסים שקרו, ואני אימא, ואני רוצה לקבל את הנס שלי".
"יונתן, מהרגע שהוא נולד, הוא היה ביזנס מן. כל מה שהוא רצה הוא ידע שהוא ישיג", אמרה אימו ונזכרה בערגה באירוע מיום הולדתו בגיל שמונה לאחר שהוא רצה מערכת תופים שבוע לפני יום הולדתו, אבל היא אמרה לו להמתין לשנה הבאה. "הוא לא חיכה, וביום ההולדת שלו אני רואה שכל החברים הביאו מתנות, ופתאום יש מתנות ואני רואה שבכל מעטפה יש 250 שקלים. מסתבר שהוא הרים טלפון לאחים שלי ולאחים של אבא שלו ואמר להם 'תראו יש לי יום הולדת ואני נורא רוצה מערכת תופים. מה כבר תביאו לי מתנה? עוד צעצוע? עוד בגד? יש לי הרבה. אם תוכלו תביאו כמה שאתם רוצים 250 שקלים ככה', והוא חזר על זה כמה פעמים. כולם באמת הביאו 250 שקלים, ובאותו השבוע היה לו כבר מעל ל־1,000 שקלים, וכל פעם שהייתה איזו הצגה הוא היה אומר לי 'אימא תכיני לי לימונדה', והיה הולך ומוכר". אם תהיתם, כמובן שהוא קנה מערכת תופים – יונתן מנגן על תופים, גיטרה, חובב מוזיקה, ובעל עסק של הגברה ותאורה לאירועים.
השיחה הלכה והעמיקה, ואימו של יונתן שחזרה את רגעי המפגש האחרונים עם בנה. שיר נוסף שהתנגן בהמשך התוכנית היה 'תשמור על העולם' של דוד ד'אור. אימו סיפרה שהיא חולמת עליו לפעמים, אבל הודתה שהייתה רוצה לחלום עליו כל לילה. "חלמתי גם לפני הבשורה, וגם אחרי. בדיוק סיפרתי לפסיכולוגית שחלמתי שהוא בן 10, ושהרבה אנשים מתקשרים ואומרים לי 'חלמתי על יונתן, אבל בחלום הוא בן 10', זה קטע. מעניין לחשוב למה 10. אמרתי שאולי אוקטובר. לפני ה־7 באוקטובר הייתי חולמת כל לילה וזוכרת את החלומות. מאז 7 באוקטובר אני קמה כאילו יש לי מלחמה בראש. בחלום האחרון זה היה חלום ממש טוב, ואני חושבת שזה מתקשר לזה שאני מרגישה שהוא בחיים".
האם התרפקה על הצלילים שהתנגנו במהלך השידור וסיפרה כי לבנה היה עסק מאוד מצליח. "העסק עובד היום, ומי שמפעיל אותו הם החברים שלו. הוא עסק במסיבות, הגברה, תאורה ואירועים. יונתן ממגנט – איפה שהוא הולך אנשים רוצים להיות לידו". בערב החג, לפני 7 באוקטובר, יונתן היה בארוחה אצל קרובת משפחה שסיפרה שילדיה מאוד מתרגשים לראותו. עם סיום הארוחה המשפחתית הילדים מיהרו ללכת למשחקים ולצעצועים שלהם, והוא הלך איתם. "אני כל שנייה מסתכלת הצידה, לראות אם אני צריכה להציל אותו, וכשעלינו לאוטו הוא אמר לי 'אימא, את לא מאמינה – אני החלטתי שאני ילד בן שבע, ופשוט שיחקתי. את לא מבינה איך נהניתי. היה לי כל כך כיף'. זה יונתן – הוא התאים עצמו לכל גיל. יש לו חברים בני 40 ובני 50 ובני שנתיים. אין ילד בתל אביב שלא הכיר את יונתן".
רגע לפני סיום התוכנית קראה האם הכאובה: "תחזירו לי אותו. אני מוותרת על הכול. אני מוכנה להיות בלי כלום ורק איתו", אמרה והבטיחה שתמשיך להילחם נגד התנהלותו של אונר"א וסיכמה: "חלק מהמשימות שלי זה להילחם בגוף המתועב והמושחת הזה".
