סיום המלחמה? "אנחנו להערכתי באמצע הדרך פלוס"
פרופ' עוזי רבי, חוקר בכיר במרכז דיין באוני' ת"א, על היום שאחרי ברצועת עזה • על עסקת חטופים: "מה בכל זאת שונה? סינוואר כבר לא בתמונה"
לאחר שנה של מלחמה ממשיכים כוחות צה"ל להילחם ברצועת עזה, ולא פעם עלתה על השולחן האופציה של ממשל צבאי זמני ברצועה. פרופ' עוזי רבי, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, פרש את משנתו בנושא הלחימה ברצועה והיום שאחרי בעזה.
בראשית השיחה נשאל אם אנחנו עומדים לקראת סיום המלחמה. על כך ענה: "הכול תלוי באיך אתה מגדיר את מה שאתה רוצה להגיע אליו. אנחנו להערכתי באמצע הדרך פלוס. השאלה הגדולה היא מה יקרה בשבועות הקרובים, כי יש לנו צבר של הרבה מאוד דברים חשובים: המתקפה על איראן, הסיפור של לבנון, הבחירות בארה"ב ועוד דברים שישימו אותנו במקום קצת יותר ברור".
"אם לא תרוקן את חמאס מהיכולות האזרחיות שלו, לא ניצחת אותו"
נראה כי המשא ומתן בעניין עסקת חטופים יתחדש בתחילת השבוע הבא. רבי הגדיר את אותם מגעים כ'משא ומתן עקר': "אתה לא יושב עם בר הפלוגתא שלך ודן איתו. לכן אתה מוזן ממה שהאמריקנים אומרים לך, ולא אחת שמענו אותם אומרים שאוטוטו העניין נסגר ויש סימנים אופטימיים, וראינו שהעניין התמוטט כמגדל קלפים. מה יש עכשיו שהוא בכל זאת שונה? סינוואר כבר לא בתמונה, והוא החזיק מערכת מאוד ריכוזית כשהכול הלך אליו".
האם ההנהגה הריכוזית פחות של חמאס תסייע לפתרון? רבי מביע אופטימיות מסוימת, אך סבור כי את הלחץ הצבאי יש להמשיך במקביל: "בואו נראה מה המערכת הביזורית אומרת לנו. האם זה ח'ליל אל-חיה, חאלד משעל או שאנחנו מדברים על מוחמד סינוואר? כאן נשאלת השאלה האם הביזוריות הזו, יש בה כדי לקדם אותנו בנושא החטופים. הדעת נותנת שכן, אבל צריך לעשות דברים לא רק ברמה הדיפלומטית, אלא להמשיך את מה שעושים בעזה. אם לא תרוקן את חמאס מהיכולות האזרחיות שלו, לא ניצחת אותו, ואם הוא יבין שהולכים לרוקן אותו מהיכולת האזרחית שלו, קרי ההומניטרי ותוחמת הצפון, הוא ישנה את הגישה שלו".
חמאס וחיזבאללה: "מי שיכול לעקר אותם זה רק ישראל"
הפרופסור רואה בחיוב הכנסה של מדינות ערביות מתונות לתמונה, אך הוא מניח שללא הכרעה אזרחית של חמאס, הן לא ירצו להגיע: "מה שסעודיה והאמירויות יגידו לך: 'אני לא אגע עם מקל של מטאטא בעזה, כשחמאס הוא בר סמכא שם'. הם ייתנו בסופו של דבר מימון, והם רוצים מאוד עזה נטולת חמאס, אבל כל אחד במזרח התיכון יודע שעדיין חמאס קובע בעזה – בבירוקרטיה, בשיטור וכו'. לכן ישראל חייבת להשלים את המהלך כדי לדרבן ולעודד אחרים שמבינים מזרח תיכון, והסעודים מבינים מזרח תיכון".
"זה אפשרי אם נדע לעשות את הדברים כמו שצריך. אנחנו צריכים להיכנס לעניין ההומניטרי, ותהיינה סוכנויות נוספות שיפחיתו ויצמצמו למינימום את העניין של חמאס בעזה", הוסיף.
לדבריו, "צבאית, חמאס עובד כמו אוסף של קבוצות גרילה. אין לו פיקוד ושליטה ויכולת להניע דברים. הוא כמעט ולא יכול יותר לירות מעזה לכיוון העוטף, אבל זו רק חצי עבודה. יש לנו הזדמנות חד פעמית לייבש את הביצה הזאת. יהיו אבדות ויהיו מחירים, ואז יהיה אפשר להביא שחקנים נוספים ולבנות פה משהו אחר".
"מי שיכול לעקר אותם זו רק ישראל, אף אחד אחר לא ייכנס למערכה הזאת", קבע פרופ' רבי ופירט: "לשיטתי מזרח תיכון הוא לא תחביב, זה מקצוע וצריך להכיר את כל התמונה. ולכן סיסמאות אני לא יכול לספק. זו דרך לא קלה, זו דרך ארוכה, אבל אפשר לעשות את זה. צריך לגייס תמיכה ציבורית לזה".
ואיך ישראל תעשה זאת? הוא מנה את הצעדים ההכרחיים לכך: "אנחנו צריכים לייצר מצב שבו צה"ל יחליט מי נכנס. כל ארגון בין־לאומי ייכנס תחת פיקוח צה"לי כדי שאזרחי עזה יבינו מי כבר לא. אם אין לנו את אורך הנשימה לזה, וזה דבר טבעי שאנשים ירצו שהעסק ייפסק. אם נרצה אחת ותמיד לפתור את הבעיות באופן רציני, זו הדרך ואין בלתה".
על החלטה 1701: "מה שלא עובד - לא חוזרים עליו"
באשר לזירה הלבנונית, פקפק רבי באלה שטוענים שהחלטת האו"ם 1701 היא הפתרון: "מי אומר לך 1701? מי שיודע איך מורכב צבא לבנון כשיש לו רוב שיעי ונאמן לחיזבאללה? מה יקרה בגבול סוריה לבנון? צריך בסופו של דבר לקחת את כל הטעויות של עשרים השנה האחרונות, וכמו בחנות מכולת: מה שלא עובד - לא חוזרים עליו. צריכה להיות מעורבות של ישראל בשנים הראשונות. ככל שאתה מחליש את חיזבאללה, יש עדות שתעוטנה על זה".
"אנחנו לא נקים פה את באשיר ג'ומאייל ולא נרקוד איתו ואלס"
מן הצד השני הוא דיבר על "מדינות חסודות כמו צרפת שדברים רציניים לא יעשו". בכל מקרה הוא ביקש להזכיר כי בחודשיים האחרונים ישראל ביצעה פעולות בלבנון, שאיש לא היה מאמין שהיא תעשה: "נראה איך אפשר לתרגם את זה", אמר.
אותו תרגום לא יהיה מבחינתו התערבות בוטה בסדרי השלטון הלבנוניים: "אנחנו לא נקים פה את באשיר ג'ומאייל ולא נרקוד איתו ואלס. אותן מדינות כמו צרפת וארה"ב יכולות לקחת את מה שיש על הקרקע, ולהוביל את זה למזרח תיכון אחר".
עריכה: אחיעד לוק
