"המחליפים של סינוואר ירצו להראות שהם יותר גיבורים"
שלומי אלדר, עיתונאי ומחבר הספר 'להכיר את חמאס', הזהיר מהאופטימיות בנוגע לעסקת חטופים: "מחנק הומניטרי או לא, זה לא יקרב אותנו לכלום"
במערכת הביטחון ובדרג המדיני עדיין לא ערכו דיונים מעשיים בנושא היום שאחרי המלחמה ברצועת עזה. עדיין לא ברור אם ישראל מתכננת ממשל צבאי או נסיגה מרצועת עזה. שלומי אלדר, מחבר הספר 'חמאס, מתנועה חברתית לפשעי המלחמה', דן בסירובו של חמאס לעסקת חטופים ובסוגיית היום שאחרי ברצועת עזה.
"עם מי מדברים עכשיו? זו שאלה טובה", אמר אלדר בפתח הריאיון והסביר: "מה שאנחנו צריכים להבין זה שעם כל הסיסמאות האלה וכל ההבטחות שככל שנחסל יותר מחמאס הם יפחדו וזה יקל על עסקת חטופים, אני ומומחים אחרים שמכירים את החמאס סוברים שזאת דרך שלא נכונה. כרגע כל הסיפור של החטופים לוט בערפל. גם אם נצא בהנחה שמי שיחליף את סינוואר, ומי שיוטל עליו לנהל את המשא ומתן זה יהיה אחיו, מוחמד, הוא לא יתפשר יותר ממה שאחיו יהיה מוכן. ההפך – הוא יקשיח את עמדתו עוד יותר. לא התקרבנו לעסקת חטופים".
חיסול חמאס ושחרור חטופים: "שני קווים מקבילים שלא נפגשים"
לדבריו, "מי שחושב שאחרי חיסול סינוואר חמאס ייבהלו ויגידו: 'רגע תעזבו אותנו וקחו מהר', זה לא יקרה. מלכתחילה, מהיום הראשון של המלחמה, לישראל עמדו שני קווים מקבילים שלא נפגשים. ישראל היתה צריכה להחליט: חיסול חמאס – פגיעה אנושה בו אפשרית, ואכן הגענו למטרה הזאת. המטרה האחרת היא שחרור החטופים, וזה לא הולך ביחד. חיסול חמאס או מכה אנושה לחמאס לא ישחרר את החטופים. כרגע אנחנו במצב שישראל חיסלה את כל ראשי חמאס, גם את מתנגדיו של סינוואר, והשאלה היא עם מי מדברים. חליל אל חיה, סגנו של סינוואר, אני קורא לו בובה על חוט. הוא לא יכול לנהל משא ומתן. הוא שם כי סינוואר רצה מישהו חלש אופי לידו, ואולי מה שקידם אותו להנהגת חמאס הוא שאחד מבניו נהרג בהיתקלות עם כוחות צה"ל".
"ישראל הסתמכה על קטר, וזו היתה טעות מוחלטת"
ומה באשר למתווכות במשא ומתן? אלדר לא אופטימי במיוחד: "מצרים היתה כתובת משמעותית עוד קודם לכן. זה שישראל הסתמכה על קטר, זו היתה טעות מוחלטת. מי שעשתה את כל הבלגן ושיחקה משחקים כפולים היא קטר. המדינות הסוניות דיברו עליה ב-2018 כאמירות מחוללת טרור, וישראל שמה כמעט את כל הביצים בסל של קטר. מי שאולי יכול לסדר את העניינים הם המצרים, אבל גם ידיהם מוגבלות".
בהמשך דחה אלדר על הסף את הרעיונות המושמעים מימין כי כיבוש הרצועה יביא לבשורה בעניין החטופים. הוא אמר: "הימין המשיחי, שרוצה להקים את גוש קטיף מחדש, צריך סיבות או אמתלות? הם ימצאו את זה בכל מצב. אם יש היום אנשים שיחליפו את סינוואר, הם ירצו להראות שהם יותר גיבורים ממנו, או שהם ממשיכים את מורשתו. הלוואי שאני טועה, זה לא יקרה. חתיכת שטח או מחנק הומניטארי – זה לא יקרב אותנו בכלום. יש דרישות שהיו מהימים הראשונים של המלחמה שישראל היתה יכולה לקבל: הפסקת המלחמה, נסיגה לקווי 6 באוקטובר, שחרור האסירים, אלה נתונים שלא השתנו. כרגע יש 101 חטופים, אני לא יודע כמה מהם חיים. זו הסיטואציה".
אלטרנטיבה לחמאס? "הרצון להעיף את חמאס 'קיבינימט' קיים על אחת כמה וכמה אחרי 7 באוקטובר"
אלדר גילה כי חמישה אנשי עסקים עזתיים מוכרים, שחלקם נמצאים בקהיר, מוכנים לקחת על עצמם את השליטה האזרחית ברצועה, בתנאי שהאמריקנים יאבטחו אותם ואת בני משפחותיהם. לדעתו, הסנטימנט האנטי חמאסי קיים: "הדברים האלה קיימים. הרצון להעיף את חמאס 'קיבינימט' היה קיים לפני 6 באוקטובר, על אחת כמה וכמה אחרי 7 באוקטובר. אבל כל עוד צה"ל נמצא שם, וצה"ל מפציץ והורס בתים ואנשים חשים במצוקה, אין לאף אחד סבלנות או כוח".
באותו עניין סיפר על חברו, צלם עזתי שעבד איתו בעבר בערוץ עשר: "דיברתי איתו על חיי היום־יום שלו, איך הם מתנהלים, לגור באוהל. הוא סיפר שהוא עזב את הבית שלו בצפון הרצועה עם הבגדים שהיו על גופו ונעליים ישנות, וכרגע מה שמטריד אותו הוא איך לתפור את הנעליים שלו, ומי יתקן לו את הסוודר היחידי שיש לו. זו סיטואציה של מאות אלפים, שכרגע מה שמעסיק אותם הוא לעבור עוד יום מבלי להיהרג"
עריכה: אחיעד לוק
