"ניהלתי שיחות עם הילדה שבי"
נועה עילם שדה נפגעה מינית שנים על ידי הדוד שלה • בממואר שכתבה: 'תגידי', היא חושפת באומץ את דרכה לעשיית צדק
נועה עילם שדה כתבה ספר בשם 'תגידי', אבל הוא על ילדה שלא אומרת. כתוב עליו שהוא ממואר, אך מבחינת ורדה רזיאל ז'קונט ששוחה איתה בתכניתה, מדובר במסמך ענק שיש בו הכול.
אבא של נועה הוא גיבור ישראל, מנהל הוועדה לאנרגיה אטומית, אימה רופאת לב ילדים. שניהם אנשים משכילים, והם גרים בסביון, אבל אז קורה לנועה הקטנה דבר נורא. ורדה שאלה: "בכל זאת קורה לך משהו שהייתי קוראת לו: 'לא יעלה על הדעת'. זה סיפור על ילדה שהדוד שלה, אח של אבא, מתחיל 'לפנק' אותה בגיל רבע לשש".
נועה השיבה: "הוא נגע בי, ופגע בי מינית במשך הרבה שנים, והייתי שותפה לסוד. רק כשהתחלתי לטפל בעצמי, כשפתחתי את הסוד בגילאי 20 פלוס, הבנתי שאמרתי. אמרתי בדרכים שיכולתי להגיד. מרבית הספר עוסק במסע הריפוי שלי, בשיחות שהתחלתי לנהל עם הילדה הפנימית שבי. היא לא סמכה עליי. ניהלתי יומן כתיבה של שיחות עם הילדה שבי".
עילם שדה מעידה על עצמה כי תמיד הייתה ילדה כותבת, אבל היו דברים שהיא לא העזה לכתוב: "כשהתחלתי לרפא את עצמי בעזרתה של מטפלת מזרם של פסיכולוגיה רוחנית, ששמה דליה חוברס ז"ל, הונחיתי לפגוש את הילדה הפנימית שלי. הילדות של נועה הייתה רגילה חלקית, או כמו שהיא הגדירה את זה: "ילדות רגילה? זה היה הרגיל שלי. ילדות רגילה עם פסקול מקביל של ילדות מאוד לא רגילה".
כיום היא מסייעת בעצמה לאנשים אחרים באותה השיטה שעזרה לה להתרפא: "אני עוזרת לאנשים ולנשים כמוני. גם לנפגעי ונפגעות טראומה מינית, אבל לא רק. לכולנו יש אתגרים".
ורדה שאלה את נועה באשר לזוגיות הנוכחית שלה, ארוכת שנים ויציבה: "את מספרת שלפחות בשלב הראשון עם ההדחקה את מצליחה ליצור קשר שנמשך עד היום. למרות ההדחקה יש כאן הצלחה".
"תמיד הייתה בי אמונה פנימית שאני טובה ושמגיע לי טוב"
נועה הסכימה ופירטה: "כשפגשתי את אופיר אהובי לפני שלושים שנה, הטראומה שלי הייתה מודחקת הכי עמוק שאפשר. כדי לנהל חיים נורמלים ולהצטיין בלימודים ולהיות בצבא קצינת חינוך הייתי מוכרחה להדחיק. תמיד הייתה בי אמונה פנימית שאני טובה ושמגיע לי טוב. היה לי מזל גדול לפגוש את אופיר. היינו מתאימים גם אז, גם הוא היה בדרך לפגוש את הילד הפנימי שלו".
ורדה נפעמה מתפנית שקרתה בחייה של נועה, אירוע שגם תועד במלואו בספר: "את נועה עילם, את הבת של עוזי עילם, איש מאוד חשוב. חשפת את משפחתך, את אחיך. השימוש המדהים בזה שאבא שלך הולך לדבר עם האח, המתעלל המיני, והשיחה מוקלטת. השיחה המוקלטת מובאת בספר כלשונה. זה לא ממואר, זה מסמך מדהים שמשתמש גם בהקלטות. את מביאה את המציאות אל הספרות".
עילם שדה הסבירה: "אני מתעדת את הריפוי שלי בכל הדרכים שאני משתמשת. יום אחרי שסיפרתי להורים שלי במפגש משפחתי מאוד חזק שגם הוא מתועד בספר, ההורים שלי היו חייבים לעשות מעשה, ולהתמודד עם הרגשות הקשים שעלו בהם. היעוץ המשפטי ביקש מאבא שלי ליצור התעמתות על אחיו ולקבל ממנו הודאה מוקלטת. אבא שלי, חייל ממושמע, יודע לעמוד במשימות שלו, וכך עשה".
ורדה השיבה: "קראתי והייתי במתח עצום. לקרוא את מה שידובר בין שני האנשים האלה. להיות הזבוב על הקיר. תמיד רציתי להיות הזבוב על הקיר. להיות שם. אני מביאה אותי להיות באותם רגעים".
נועה סיפרה כי רק 6% מהפגיעות המיניות מגיעות לכדי תלונה במשטרה: "עבורי זו הייתה סגירת מעגל חשובה. מצאתי את בית המשטרה ובית המשפט כרשויות שלוקחות את שק הזבל שלי, ועכשיו הן זאת שמטפלות בו. כך גם בזבל הזה, זה פשע שהמדינה מטפלת בו. היה משהו באישור של השופטים שהיה חשוב לי, ועשה צדק עם הילדה הקטנה. זה לא עניין של נקמה - זה צדק".
רק בגיל 26 התעמתה נועה עם הנושא הקשה: "פתחתי את הסוד לראשונה עם עצמי, ואחר כך עם אופיר, בן זוגי, ואז עם אחי ואחותי ועם הוריי. לקח לי עוד שנה עד שהעזתי ועשיתי את הצעד הבא".
היא שלמה עם החשיפה ועם התלונה: "מעבר לצדק שהיה עבור הילדה הקטנה, והתיקון שבניקוי חפותה, יש פה עבודה פנימית של ניקוי מאשמה ומבושה. ברגע שהן חוזרות אל המקור, אל התוקף ולא נמצאות בתוכי, יש מקום לעשיית הסדר והחוק".
