האם המערכה בצפון מתקרבת לסיומה? ככל שהישגי צה"ל עולים ישנם קולות במערכת הביטחון שקוראים לגבש הסדר ביטחוני במקום הסכם 1701 שיבטיח את חזרת תושבי הצפון הביתה. אבי אשכנזי ('מעריב') התייחס להוצאה לפועל של הסכם אפשרי ולמעורבות הסורית בזירה הצפונית.
אשכנזי ביקש שנשים לב לשכנה המשותפת שלנו ושל לבנון: "בסוריה יש כתובת, יש את משטר אסד, ואתמול אותתו לו שאנחנו יכולים לפעול בדמשק ובכל מקום אחר בסוריה. הדברים שאמר הגרי כוונו למשטר אסד. סוריה היא הבעיה הקטנה שלנו ביחס לבעיות שיש כרגע. היא מבינה שהיא לא יכולה לשמש מקלט לחיזבאללה ולחימושו, וגם בסוריה מבינים את זה. זה שיש ניסיונות לכסח את השטח בחזיתות? זה חלק מהמשחק, חלק מהמציאות שלנו, לצערנו הרב".
באשר למגעים להשגת הסדרה בלבנון, אמר: "חשוב שיהיה הסכם". הוא הסביר מדוע: "הוא נותן מסגרת וגם נותן לנו לגיטימציה להמשיך ולפעול כשיש הפרה. אנחנו רוצים מצד אחד לחיות בצורה בטוחה בכל הגבולות שלנו, אבל אנחנו רוצים, כשמערערים לנו את הביטחון הזה, לממש את הריבונות שלנו ולפעול כנגד מי שמפר אותה. אני רוצים שצבא לבנון ייקח את הריבונות כדי שתהיה לנו כתובת, שנדע מול מי לפעול. צבא לבנון הוא הכתובת. ברגע שצבא לבנון הוא תחת ממשלת לבנון, אנחנו יכולים לפגוע גם בנכסים של ממשלת לבנון".
באשר לאמירות כאילו הסכם 1701 לא יושם, אמר: "אם שמים אוהל בהר דב, והממשלה לא מגיבה, זו כבר בעיה פנימית שלנו. 1701 היה הסכם סביר, רק שלא מימשנו אותו ולא פעלנו כדי להפוך אותו מהנייר את הפועל. בעניין הזה, ישראל מבקשת את הערבות שהיא תמיד תוכל לפעול כדי להגן על עצמה, והאמריקנים מסכימים לזה".
הוא סבור כי על ישראל חייבת להתעקש על כמה עקרונית: "המרכזי בהם הוא שממשלת לבנון תיקח את האחריות על מה שקורה בגבול. כשזזה יקרה תהיה לנו הכתובת להמשיך ולפעול", אמר.
בהמשך השיחה נדרש למדינה השכנה המשותפת שלנו ושל שלבנון: "בסוריה יש כתובת, יש את משטר אסד, ואתמול אותתו לו שאנחנו יכולים לפעול בדמשק ובכל מקום אחר בסוריה. הדברים שאמר הגרי כוונו למשטר אסד. סוריה היא הבעיה הקטנה שלנו ביחס לבעיות שיש כרגע. היא לא יכולה לשמש מקלט לחיזבאללה וחימושו, וגם בסוריה מבינים את זה. זה שיש ניסיונות לכסח את השטח בחזיתות? זה חלק מהמשחק, חלק מהמציאות שלנו, לצערנו הרב".
נראה כי התמרון הקרקעי בלבנון מתבצע בעצימות שהולכת ויורדת. אשכנזי סבור כי מדובר בטעות: "זו אחת הבעיות היותר משמעותיות. התחלנו טוב את המלחמה בלבנון מבחינה צבאית, עם מטרות מאוד ברורות. ולאט לאט, בניגוד למשפט ההוא מ'מבצע סבתא', הלכנו אחורה. שחררנו חיילים ואוגדות, נשארנו שם עם אוגדה ומשהו שנלחמת בלבנון, וגם היא במדרגים".
לדבריו, "אין רצף של פעילות, ואין עוצמה גדולה, ואין יעד שאומר: זה מה שאנחנו רוצים לעשות. זה מה שמאוד מטריד אותי. צריך להגדיר מה רוצים מהצבא, גם בלבנון וגם בעזה".
לאור מספר הנפגעים הגבוה בלבנון, ביקר הכתב הצבאי את ההתנהלות הטקטית של ישראל: "כנראה שאנחנו לא מפעילים נכון את החימושים. אני לא חושב שצריך להכניס לבית עומד כוח שיסרוק. אם יש מתחת לבית פיר, אפשר להביא דחפור. יש לנו חייל תותחנים טוב מאוד, חיל שריון טוב מאוד, וגם לוחמים שיכולים לירות מ.ט ולהפיל בתים כפי שנעשה ביהודה ושומרון. הדברים האלה הם ברמה של הטקטיקה".
עריכה: אחיעד לוק