במהלך הימים האחרונים פורסמו עוד ועוד פרטים באשר לפרשה הביטחונית החמורה בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שזכתה לשם פרשת המסמכים. השופט בדימוס הרן פיינשטיין, לשעבר שופט בית משפט השלום ברחובות ומרצה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן, התייחס לפרשה.
ראשית נשאל פיינשטיין אם קיים הבדל משפטי בין מסירת מסמכים לבין הדלפה. על כך ענה נחרצות: "התשובה לפי דעתי היא שלילית, אין הבדל. המבחן הוא פשוט מאוד, והשאלה היא מה ההגדרה של הדלפה. האם היתה לו סמכות לעשות את זה? אם לא היתה לו סמכות, וזה לא במסגרת תפקידו, הוא עבר על החוק או על הוראות מנהליות. אסור לעשות דבר ללא זכות. אני תמיד אומר לסטודנטים שלי שמשפטים וחקלאות – חד המה – מאיפה צומחת הזכות? לעניות דעתי לא נוכל למצוא זכות וסמכות לדבר הזה".
מבחינתו, עצם הרצון הטוב הוא לא טיעון לחפות: "אם אתה אומר שרצית לעזור למדינה, מצוין. אי אפשר להעניש אדם על כוונות, אבל זה לא מעניין. דברים שבלב אינם דברים. אתה רוצה להציל את המדינה, יופי. אלה טיעונים לעונש".
הוא התבקש להתייחס לסיפורה של הנגדת ו' מחיל המודיעין, שהתריעה בפני מפקדיה על מתקפת הפתע הקרבה מחמאס, ונדחתה על ידם. האם הדלפה שכזו מצידה לא היתה מסייעת לישראל? השופט בדימוס התייחס לנושא באופן משפטי: "הרי כל הזמן מדברים על ייעוץ משפטי שהוא מעל כולם. לכי ליועץ המשפטי של המשרד ותגידי 'אני רוצה לעשות דבר כזה, האם מותר לי?'. אם תקבלי ייעוץ חיובי, תהיה לך כבר 80% הצלחה. למה רק 80? יש מחלוקת בבית המשפט אם הסתמכות על עצה משפטית פוטרת אדם מאחריות. בוודאי שאיש צבא לא יכול לעשות דבר שהוא חורג מתפקידו".
אם כך, האם זה אומר שלאיש צבא הצופה סכנה קרבה אין שום דרך להתריע? "יש, שיעשה את זה בדרך חוקית", אמר פיינשטין. הוא הזכיר דוגמה מהעבר: "במקרה קיצוני כזה אין לי תשובה. יכול להיות, כמו במקרים דומים כפי שהיה בכפר קאסם, ירשיעו ויקבלו חנינה באותו היום".
בהמשך ביקר המומחה את מערכת הביטחון על היחס שלו זוכים החשודים בפרשה: "זה היה מוגזם לגמרי, למרות שעל פי חוק יש סמכות להאריך מעצר ללא פגישה עם עורך דין ל-21 יום. לפי האישומים שמייחסים לפלדשטיין, זה נראה לי לגמרי מוגזם. מה שכן, כשופט בדימוס, שופטים 'מפחדים' כשבא לך איש ביטחון שאומר שהדבר מסכן את ביטחון המדינה. אין לנו באמת שיקול דעת".
עריכה: אחיעד לוק