"אמרתי לו: 'מתחננת אם אתה יכול לצאת מעזה, צא'"
אסנת גל, אימו של רב סמל (מיל') רואי ששון ז"ל, שיתפה בגעגוע הגדול ובגבורת בנה: "אהב להיות שם, היה חדור מטרה, המטרה שלו הייתה להגן על המדינה"
רב סמל (מיל') רואי ששון ז"ל, בן 21 ממבשרת ציון, נפל בצפון רצועת עזה ביום שלישי האחרון. אסנת גל, אימו של רואי ז"ל, סיפרה על דמותו, על אופיו הייחודי ועל הגעגועים שלא פוסקים.
"רואי היה ילד מקסים, מיוחד במינו. ילד שהפיץ אור בכל הסביבה, ועכשיו בשבעה מגיעים לפה מאות חיילים, ואני רואה בכמה הוא נגע, בכל כך הרבה אנשים - חיילים שלו, מפקדים שלו, מקבילים שלו. פשוט נגע בכולם, וכל אחד בא עם הסיפור האישי. חלקם בוכים, חלקם לא יודעים את עצמם מרוב עצב על הילד הזה שהלך בשביל כולם", סיפרה.
עוד אמרה גל: "ידעתי מי זה הבן שלי אבל לא ידעתי עד כמה בכל כך הרבה אנשים הוא נגע. כשהבן שלי היה בלבנון הוא החליף מ"מ, כי הוא היה רק מ"כ. והגיע מ"מ אחר והוא אמר שהוא למד ממנו כל כך הרבה. היה לי פה מג"ד שסיפר לי שבתוך הלחימה הייתה לו תושיה יותר גדולה מהמפקדים שלו. בא לפה בחור חמוד שהיה חייל שלו, והוא התחיל לבכות. הוא אמר לי: 'אסנת, את לא יודעת כמה קשיים היו לי עם המשפחה, והילד פשוט עזר. אני אומרת ילד, אבל הוא היה המפקד שלו. זה היה הבחור, מנסה לעזור לכולם".
רואי נחשב לחייל מילואים למרות גילו הצעיר. אימו הסבירה מדוע: "אלה ארבעה חודשים שנתנו לו לשרת בהמשך לשירות הסדיר. הוסיפו להם עוד ארבעה חודשי שירות כי חסרים חיילים, ואין גיוס שמספיק למלא את השורות".
"הוא חשב על טובת הכלל. זה הילד"
היא סיפרה בהמשך על נסיבות נפילתו: "למדתי שהיה שם קרב. מצאו שם מחבל והרגו אותו והבינו שיש עוד מחבלים. לא הצליחו לדעת איפה הם ויצאו רגלית אליהם. הבן שלי היה בין הראשונים, הוא היה הקשר של המ"מ. הוא חטף כדור בראש ומת במקום, מייד".
האם השכולה חששה מאוד מהבשורה המרה: "בפעם הראשונה בחיים שלי השתמשתי במילים האלה. אמרתי לו 'רואי, אני מתחננת אליך, אם אתה יכול לצאת מעזה, צא'. ראיתי את ההותר לפרסום - זה בהתחלה היה בגדוד שמשון, ואז זה היה בגדוד נחשון, הגדוד שלו, וראיתי את זה מתקרב. לצערי, שלושה ימים אחר כך הוא כבר נהרג".
רואי ששון ענה לה שיהיה בסדר, למעשה הוא אהב את שירותו הצבאי והבין את החשיבות הרבה של תפקידו. האם סיפרה: "הוא אהב להיות שם. הוא הרגיש חדור מטרה, והמטרה שלו הייתה להביס את האויבים שלנו ולהציל את המדינה שלנו. היה לו עולם ומלואו בחוץ. היתה לו חברה עם אהבה ענקית בחוץ, אבל הוא היה חדור מטרה להיות במקום שבו המדינה שלנו מוגנת. ב-7 באוקטובר היינו בבית לחג. כשהוא שמע, הוא לקח את עצמו ב-7 בבוקר, לקח את הנשק ורץ לאן שצריך. הוא לא חשב לרגע על עצמו, הוא חשב על טובת הכלל. זה הילד".
עריכה: אחיעד לוק
