"ראיתי שנועה יוצאת עם חברים ומסיימת כיתה י', ואני בטיפולים"
סיון, שהתמודדה עם סרטן בגיל 15.5, ונועה, אחותה התאומה, על הבשורה הקשה והמלחמה המשפחתית במחלה, שהסתיימה בניצחון • פרק 05
ההתמודדות עם מחלת הסרטן היא אף פעם לא פשוטה. אך איך עושים זאת כשאתה גם חולה במחלה וגם אח תאום, שלראשונה נראה אחרת וחווה חוויות שונות לחלוטין? בפרק החמישי בפודקאסט 'מזל סרטן' בהגשת אורן דוברי, אירח אורן את סיון, מחלימה ממחלת הסרטן ומתנדבת בעמותת 'גדולים מהחיים', ונועה, אחותה התאומה, המתנדבת בעמותה. יחד, דיברו על רגע הגילוי, ההתמודדות האמיצה עם הבשורה, והמלחמה שתמה בניצחון.
"אני בת 23, השתחררתי מהצבא לפני שנתיים שבו התנדבתי, ואני עושה פסיכומטרי כי אני רוצה להיות רופאה ואני נהנית מהחיים", סיפרה סיון תחילה.
נועה, אחותה, הוסיפה: "אני גם בת 23, ואנחנו תאומות זהות. גם אני מנסה עכשיו להתמיין ללימודי רפואה ואני פרמדיקית. חוויתי את הסרטן מהצד, גילוי הסרטן של אחותי היה בגיל 15.5, פתאום לסיון נהיה גידול, משהו שהוא חיצוני וקצת מוזר כי אנחנו תאומות זהות, ובאותה תקופה היינו נראות בדיוק אותו הדבר וסיון נראתה קצת שונה. ואז סיון מתחילה בבדיקות רפואיות, ההורים בהתחלה מנסים לא לעדכן אותנו בפרטים הקטנים כדי לא להלחיץ אותנו, עד שמגיעים לאבחנה - סרטן במערכת הלימפה. זה היה תהליך מאוד מלחיץ ומדאיג של כמעט חודשיים. הדבר הראשון שעולה לראש כשאומרים סרטן הוא שחושבים על מוות, מדמיינים ילדים עם קרחת ופחדתי עליה מאוד".
"פחדתי ממה שיחשבו עליי"
"אני לא חשבתי על זה בכלל, עד שלא אמרו לי שיש לי סרטן לא הבנתי את זה, חשבתי שהתהליך הולך להיות אחרת, וחשבתי בעיקר על הדברים החיצוניים", הודתה סיון. "הבנתי שאם יש לי סרטן אני הולכת להיות קירחת, פחדתי ממה שיחשבו עליי ושאהיה מכוערת. הם ממש פחדו לחיי. אני לא פחדתי, פחדתי על איך ההתמודדות של איך אני הולכת להיראות. הטיפולים היו קשים, המון חוסר ודאות. זה החלק שהיה לי הכי קשה, חוסר הוודאות, שאני לא יודעת לאן אני נכנסת. אני זוכרת הרבה אנשים מסביב, הרבה מחבקים, כל יום לקום לבית חולים והרבה עייפות, שיער שנושר, תקופה קשה עם תקווה שזה ייגמר. בסופו של דבר זה לא היה הרבה זמן, רק 4 חודשים. ראיתי שנועה יוצאת עם חברים ומסיימת את כיתה י', ומקבלת תעודת זהות בטקס, ורק אני נמצאת בטיפולים. זה היה קשה ומבאס".
על הרגעים הדרמטיים, סיפרה נועה: "אני ממש זוכרת את היום הראשון שהגעת למחלקה, אני זוכרת שחזרת בוכה ולא הבנת איך זה קשור אליך. תקופת הטיפולים הייתה מורכבת, זה היה מאוד קשה, ומי שחיזקה את כולנו הייתה סיון, היא הייתה מטורפת. היא הייתה הכי מצחיקה בעולם ולקחה את הכל באווירה טובה ובהומור. סיון לא רצתה לראות אותנו בוכים - פעם ראשונה שגילחו את הראש כשאני ואמא בכינו היא יצאה אלינו והתסכלה במראה ואמרה 'דווקא לא כזה נורא'. היא ממש הרימה אותנו".
בסיום הפרק, שיתפה סיון ברגשות הכרוכים באובדן שיערה. "זה השפיע עליי מלא", אמרה. "חשבתי שגיל 15 הולך להיות השנה שלי, התחלתי את התיכון, רציתי לצאת למסיבות ולהיות יפה. בסוף אני משמינה ונראית כמו בן בראש שלי, עם קרחת, הייתי נראית חולה, הייתי פרסומת לסרטן וזה ממש ערער לי את הביטחון. זה נראה לי היה החלק הכי קשה בסרטן, דבר ראשון חשבתי על השיער ופחדתי על איך אני יראה ומה יחשבו, הכי מחשבות של בת 15 כמו 'איך יהיה לי חבר ככה?' ו'איך יסתכלו עליי?'".
אורן דוברי, מגיש הפודקאסט, צירף לשיחה את אלינור בריח, שסיפרה על מחנות הקיץ המיוחדים של 'גדולים מהחיים'.
עריכה: אליעזר בן יהודה ומיכל קדוש
