עסקת חטופים? "אנחנו למודי אכזבות"
הדסה לזר, אחותו של שלמה מנצור החטוף, שיתפה באשר למו"מ לשחרור החטופים: "גם אם שלמה ברשימה, אנו בכל זאת דורשים שישיבו את כל החטופים בעסקה"
הדיווחים על עסקת חטופים קרבה עולים בתקשורת בימים האחרונים. כיצד הם משפיעים על משפחות החטופים שנעים בין חשש לאופטימיות? הדסה לזר, אחותו של שלמה מנצור החטוף בעזה, שוחחה עם טל שלו אוודי סגל ב-103fm, וסיפרה על מה שעובר עליה בימים רגישים אלה.
"אנחנו ניזונים רק מהתקשורת, ולא יודעים שום דבר אחר וזה מטלטל. מה שנעשה אתמול כששמענו שאוטוטו נחתם הסכם, זה כמו רכבת הרים אצלנו. אנחנו למודי אכזבות. אני משתדלת לשמור על קור רוח ולא להתרגש יותר מדי, כי עד שזה לא נגמר, זה לא נגמר. אני לא מתרגשת יותר מדי", אמרה לזר.
היא סיפרה כי לא התקבל ממנו סימן מאז רגע החטיפה: "מיום שהוא נחטף, אין לנו שום אות חיים. בודקים, אבל עדיין אין שום דבר, ואנחנו מאוד חרדים לגורלו. אנחנו לא יודעים מה קורה איתו. יודעים שהוא חטוף, אבל מעבר לזה אנחנו לא יודעים שום דבר".
"קשה לי עם זה שעושים סלקציה"
למרות שמנצור בן ה-86 הוא זקן החטופים, אחותו מתנגדת לעסקאות חלקיות: "אני יודעת שהמבוגרים נמצאים ברשימה כראשונים לצאת יחד עם נשים וחולים, אבל אני מדברת בשם כל המשפחות. אנחנו דורשים עסקה שתשחרר את כל מאה החטופים בעסקה אחת - את החיים לשיקום, ואת הנרצחים לקבורה בישראל. עכשיו, אחרי למעלה מ-14 חודשים, כולם במצב הומניטרי, החורף כאן ומסכן חיים. קשה לי עם זה שעושים סלקציה".
היא סיפרה כי אחיה נחטף במשקל נמוך, מה שמדאיג אותה מאוד: "אין לו כבר רזרבות. הייתי בבית הנשיא בשבוע שעבר כשהיה כנס דחוף של רופאים שידברו על החטופים. הירידה במשקל גורמת לקריסת מערכות, אז אני מאמינה שלכולם היו המצב קשה, ואני מדברת בשם כולם: גם אם שלמה ברשימה, אנחנו דורשים את שחרור כל 100 החטופים במכה אחת".
"איזה מראות קשים הוא ראה כילד בשואת הפרהוד, והיום כאדם מבוגר הוא חווה שואה יותר קשה"
בהמשך פירטה לזר על נסיבות חטיפתו מביתו בקיבוץ כיסופים: "הם היו בממ"ד, ופרצו אליהם בשעה 7:30 כחמישה מחבלים. עשו פוגרום בבית. אזקו אותו, סטרו לו ודרשו את מפתחות המכונית. הוציאו את שניהם מהבית. מזל, אשתו, כנראה עמדה מאחוריהם או מצידם, והיא הצליחה לחמוק בגבורה לממ"ד של השכנה. הם עוד לא ידעו מה קורה שם. ידעו שיש ירי מסיבי, ושלמה עוד היה בממ"ד. הוא יצא לרגע לסלון לבדוק מה קורה, כי הטלוויזיה לא עבדה אצלם בממ"ד, והצליחו לחטוף אותו. הם לקחו אותו למכונית ומשם הם יצא לעזה. מעבר לזה אין שום עדויות נוספות. ראו שמעלים אותו לרכב ויוצאים משם".
עוד סיפרה על נסיבות חייו כילד בעיראק: "בכל פעם שאני חושבת על זה, זה מכרסם, אני דומעת. הגעגועים שווים אצלי דמעות. אנחנו חושבים איזה מראות קשים הוא ראה כילד בשואת הפרהוד, והיום כאדם מבוגר הוא חווה שואה יותר קשה כשהוא לבד במחשכים".
למרות הכול, היא שומרת על תקווה: "אני מנסה לדמיין. אני מחסירה פעימה, אבל יחד עם זאת אני קצת יותר ריאלית, כי אני לא יודעת מה עובר עליו, אם הוא חי. עד היום לא העליתי את שפתיי את המילה הזאת. אני יודעת שהוא ירד במשקל ב-20%, אז הוא כבר שלד עצמות. אני מקווה שהוא מצליח לשרוד, כי הוא בחור חסון והוא אופטימי. אני מקווה שזה יהיה באמת הפתרון שיוכל לעזור לו שם".
עריכה: אחיעד לוק
