"ההישגים של צה"ל מצדיקים את עצמם"
אלוף (מיל') גרשון הכהן, לשעבר מפקד הגיס המטכ"לי, על פעילות הצבא ברצועה: "צה"ל יוצר תנאים להתבססות, זה לא אומר שהוא התבסס"
אלוף (מיל') גרשון הכהן, לשעבר מפקד הגיס המטכ"לי, שוחח עם אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm והתייחס למצב התמרון ברצועה.
"ההישגים של צה"ל והאיומים איתם הוא מתמודד בצפון הרצועה מצדיקים את עצמם. אם היינו יוצאים לגמרי המערכת שלהם הייתה מתארגנת פי כמה יותר טוב. ראינו את זה בבית החולים כמאל עדוואן, ובהתארגנויות של מפקדות. ההישגים חשובים", אמר בפתח השיחה.
"האם יש לזה השפעה על החזרת החטופים? זו שאלה, אבל באופן מעשי הביטחון של מדינת ישראל דורש את המשך הדיכוי של התארגנות חמאס. מה זה להכריע? צה"ל לפני שנה בדצמבר השיג יכולת תמרון משמעותית. הגיע לשאטי, לעזה ולבית החולים שיפא, ובמשך החודשים שלאחר מכן המערכת המארגנת את חמאס ללחימה איננה, כמערכת צבאית לכל דבר, הדבר הזה לא קיים יותר", הוסיף.
להערכתו, "יש סבירות גדולה שנידרש למהלכים נוספים, כל עוד ימשיכו להתארגן שם יכולות, גם אם נקרא להם יכולות גרילה שיוריות. אם הן מאיימות על העוטף ועל העומק המרחב יותר. בוודאי שאנחנו חייבים לטפל בהם".
הלוף (מיל') הכהן הדגיש כי לדידו פעילות צה"ל במתכונתה הנוכחית, אינה כיבוש: "ההתבססות שם יכולה באחת להתקפל, תלוי בהחלטות המדיניות. יש סיכון, והשבת החטופים מצדיקה את לקיחת הסיכון", אמר בהמשך השיחה. הוא פירט מה קורה שם דרך עיניו: "מאז נכנסה אוגדה 162 לצפון הרצועה יש היגיון סדור, היא פועלת באופן שיטתי".
"מלחמה היא שהיא אירוע שיוצא משליטה. היא לא פרויקט הנדסי"
בהמשך הסביר כי אסטרטגיה מלחמתית היא עניין שמשתנה לאור הנסיבות: "אסטרטגיה היא שאלה שונה מהנדסת בנין, והבעיה עם מלחמה היא שהיא אירוע שיוצא משליטה. היא לא פרויקט הנדסי. תוך כדי מלחמה צריכים להבין שמה שציפינו, חלק מתרחש וחלק לא".
כדי להדגים למה התכוון, הוא הזכיר לנו כיצד נגמרה המלמת העולם השנייה: "צ'רצ'יל הנהיג את אנגליה למלחמת העולם, מה שהכניס אותו הוא נפילת פולין בידי הנאצים. הוא נלחם עבור פולין, והוא קיבל בסוף את פולין תחת דיכוי סובייטי. אלה דברים שהם הרבה מעבר ליכולת תכנון על לוח שרטוט".
ועם זאת יש בעיניו מטרה אחת יציבה וחשובה: "מטרת המלחמה שהכי עומדת בעינה בלי מקום לגמישויות היא השבת החטופים. כל היתר פתוח ומחייב התאמות בנסיבות המשתנות כל הזמן".
אם כל מה על ישראל לעשות ברצועה? הוא השיב: "לישראל יש טראומה לחזור של ממשל צבאי שהיה עד מאי 94 בעזה. עם הסכם אוסלו השליטה הישראלית בעזה הסתיימה. הטראומה לשוב לשם מובנת. בהיבט הזה, אם הייתי עזבתי הייתי מבין שהעתיד של עזה הוא רק בתנאי התחלה שישראל שולטת ומסדירה יציבות, ואז נראה מי יכול לקחת את זה. בתנאים הקיימים היום לרשות הפלסטינית יהיה יותר קשה ממה שקורה בג'נין. לכן המצב מבחינת העזתית לא מבשר תקווה גדולה".
"הפסד לאויב הוא כשלוקחים ממנו נתח אדמה"
לקראת סיום השיחה אמר: "הפסד לאויב הוא כשלוקחים ממנו נתח אדמה, אבל אסור שמהלך כזה ייתפס כגחמה מגזרית של דניאלה וייס. אני לא רוצה לנקוב בשמות, העובדה היא שהם עדין לא חילצו את ההתיישבות ביהודה ושומרון מהמיתוג המגזרי".
כדוגמה לנתח אדמה שהיה יכול להילקח מעזה, הוא נתן את גבולה הצפוני של הרצועה: "התוחמת הצפונית של רצועת עזה, הם היו פרבר של אשקלון, ועל המקום הזה נוכל לעשות משהו שיהיה בהסכמה, יש לזה היתכנות. זה המפתח, אנחנו זקוקים להסכמה ולא למהלים מפלגים".
עריכה: אחיעד לוק
