"הטראומה ליוותה את אבי עד יומו האחרון"
ד"ר רפי קישון, בנו של הסאטיריקן אפרים קישון, סיפר לאבנר אברהם על ההומור המיוחד של אביו ניצול השואה • וגם: על המבצע ללכידת אייכמן • פרק 11
נחשב עד היום לגדול הסאטיריקנים במדינת ישראל מתולדותיה. סופר בחסד, מחזאי מוכשר, תסריטאי, עיתונאי, פובליציסט חד כתער. לצד היותו עטור הישגים, קישון, הישראלי הראשון שסרטים בבימויו זכו בפרס גלובוס הזהב, היה גם ניצול שואה בתקופת עליית המפלגה הנאצית בהונגריה. בפרק ה־11 בפודקאסט 'המוסדניק', אירח אבנר אברהם, סוכן מוסד לשעבר, את ד"ר רפי קישון, בנו של אפרים, ויחד שוחחו על סוף מלחמת העולם השנייה, עת כניסתו של הצורר אדולף אייכמן להונגריה, ומבצע המוסד שהוביל ללכידתו.
"היום נדבר על אחד המבצעים הגדולים של המוסד - 'מבצע פינאלה', ללכידתו של אדולף אייכמן בארגנטינה ב־1960", פתח אבנר. "המבצע הזה לא רק גדול ומורכב, החשיבות שלו באה לידי ביטוי בחיבור למשפט אייכמן שנפתח ב־1961 וגרם לכך שניצולי השואה פתחו את סגור ליבם והתחילו לדבר. למעשה אי אפשר היה לקיים את המשפט ללא הבאתו של אייכמן ופעם ראשונה מגוללים את סיפור השואה, כשכל תושבי ישראל היו מרותקים לרדיו, גם באירופה ובארה"ב".
על תפיסתו של אייכמן, סיפר: "רה"מ דאז דוד בן גוריון מגיע לראש המוסד ב־1957 ואומר לו 'תביאו לי נאצי אחד למשפט אחד', והמוסד בעצם לא בוחר באייכמן אלא הנסיבות. בחורה צעירה בשם סילביה הרמן שגדלה במשפחה גרמנית בבואנוס איירס הולכת לפסטיבל סרטים גרמנים ופוגשת שם בחור. היא מתחילה לצאת איתו, והוא מספר לה ששמו ניקולאס אייכמן. אין לה מושג מושג מי זה אייכמן אבל היא יוצאת איתו וניקולאס בא לבקר עם זר פרחים את אבא שלה. אביה של סילביה היה חצי יהודה וחצי נוצרי, ניצול שואה עיוור מדכאו, והוא עדיין מצליח לשמוע את האנטישמיות במילותיו של ניקולאס. אותו אבא, לותר הרמן, מעביר את המידע הזה לתובע היהודי בפרנקפורט שעסק בשנות ה־50' ברדיפה אחרי נאצים, והמוסד שולח אדם אחד בשם צבי אהרוני עם מתנה לאותו כתובת. מספרים לו שהמשפחה עזבה אבל הבן שלהם עובד במוסך שממול. הדברים מתגלגלים ומגיעים לבית ברחוב גריבלדי".
"איש המוסד הזה לוקח שני בחורים יהודיים מקומיים מהשגרירות ויחד איתם הם מצליחים לצלם את אייכמן מחוץ לביתו", הוסיף. "אגב, הם מגיעים עם סיפור כיסוי די מטומטם - הם טענו שהם רוצים להקים מפעל והם שואלים אותו אם הוא יודע מי הבעלים של המגרשים. אחרי שתפסו אותו ושאלו אותו אם הוא הרגיש משהו מוזר, הוא השיב ש'רק אנשים מוזרים באים למקום ללא מים וחשמל ומספרים שהם הולכים להקים פה מפעל'. איש המוסד מצלם את אייכמן, הולך לחנות צילום רגילה ומפתח את התמונות וטס איתן לישראל, המז"פ בודק את התמונות ואומר שהאיש הזה הוא אדולף אייכמן. לפני 7 שנים אני מגיע למיאמי עם התערוכה שלי ללכידת אייכמן, ניגשת אליי אישה בת 85 ואומרת לי שהיא מארגנטינה. אמרתי לה 'רק לא תגידי לי שגם את השתתפת בלכידת אייכמן' והיא אומרת לי שהיא בעלת חנות הצילום והיא נאלצה לברוח אחרי המבצע. הראיתי לה את הפילם המקוריים עם המעטפה. אני אומר לך רפי, מאות אנשים השתתפו במבצע הזה בלי לדעת".
"ההומור של קישון היה סוג של הגנה עצמית"
בתגובה, שיתף רפי בדרך בה הוא משמר את מורשתו הענפה של אביו. "יש לי מופע על אבא שלי שהוא בעצם מופע הומור, הוא מגדול ההומוריסטיים בישראל ואני מכניס שם גם את השואה", הודה. "ההומור של קישון היה סוג של הגנה עצמית. בגלל אותה שואה אכזרית שקרעה את כל נעוריו, שפתאום הוא הבין שהוא לא אזרח הונגרי שווה זכויות אלא יהודי נרדף על נפשו, אותה טראומה ליוותה אותו עד יומו האחרון ולימדה אותו לקח בל ישוער שחייבים מדינה לעם היהודי".
"באירופה האנטישמיות הייתה כל כך גדולה כך שכל מה שעניין את ההונגרים זה לצוד יהודים ולחסל אותם, ואייכמן היה הסמל, הוא היה השטן בהתגלמותו", אמר ד"ר קישון בסיום הפרק. "הייתי אז בן 4 אבל אני זוכר את הדיבורים על תחושת הסיפוק העמוקה שהמנוול הזה נתפס, תאר לך שהיום היו תופסים את נסראללה וסינוואר ביחד ומביאים אותם למשפט".
עריכה: אליעזר בן יהודה ומיכל קדוש
