ישראל במלחמה, 457 ימים. 100 חטופות וחטופים ממתינים כבר 15 חודשים שיצילו אותם מהתופת. את התמונה של לירי אלבג שהמשפחה התירה לפרסם, צריך לזכור כל דקה. כולנו, ורה"מ בפרט. כל דקה. לירי הכבויה, העצובה, שמתחננת לחזור הביתה. וממש לא משנה אם זאת מניפולציה של חמאס. הם מחבלים ארורים. אבל לירי ועוד 99 חייבים לחזור. מיד.
עכשיו להתייקרויות. נכנסתם כבר לסופר? קיבלתם חשבונות מים, חשמל וארנונה? לא לדאוג, זה תכף בא. דלק בטח מילאתם לפחות פעם אחת מאז התייקרות המע"מ. 18%, זוכרים?
לסופר מן הסתם נכנסתם יותר מפעם אחת. הכול עולה - אין הנחות ואין מבצעים. סל קניות ממוצע מתייקר בכמה עשרות שקלים לקנייה, ובמצטבר כמה מאות שקלים בחודש. בסה"כ, כל המיסים והקניות ההכרחיות מסתכמות לנו בכמה אלפים בשנה, ועוד לא דיברנו על הביטוח הלאומי שאמור לעלות, בינתיים זה בהמתנה בגלל תרגילי ההצבעה של בן גביר, אבל גם זה יבוא.
אבל יש גם מרוויחות גדולות - רשתות השיווק הגדולות, שעשו עלינו קופה ענקית עוד בתקופת הקורונה. על זה הצביעו הדוחות השנתיים. אז כן, גם בשנה החולפת, שנת המלחמה הרווחים של כל הרשתות זינקו דרמטית, סך כל ההכנסות של הרשתות מסתכמות לסכום הפנטסטי של יותר מ-30 מיליארד שקל. מה גם שהסחורות שמייבאים לא התייקרו כמעט, ובטח שלא ברמות כאלה.
מסקנה - הרשתות עלו פה על גל התייקרויות וניסחפו. יכלו לספוג את זה כמו כלום. אבל הם יודעים שעל זה לא נצא לרחובות. כמה פעמים אפשר להפגין על קוטג'?