בעולם הערבי הגיבו להפסקת האש בעזה בשמחה גדולה לפי כל גופי התקשורת הערביים. פרופ' עוזי רבי, חוקר בכיר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה, התייחס להסכם מול חמאס ולהשפעותיו ארוכות הטווח באזור.
"ברמת התודעה זה יכול לתת עידוד למי שבסופו של דבר חש שהתמונה משתנה, אבל לא הייתי אומר באופן גנרי 'העולם הערבי' כי יש שם גם מדינות אחרות שמבינות מה היה כאן מבחינת מבחן הכוח, ועדיין יש מדינות שייחלו לרגע שבו חמאס יצא מהתמונה, יש ויש. עבור בני בלייעל מצויים שנכניס אותם כ'התנגדות' – איראן ושלוחיה, יש תמיד מפלט גם כשאתה מוכה צבאית. אם יש לך חטופים ביד, בסוף תנצח או שישראל לא תוכל להכריע אותך", אמר המומחה.
לדבריו של רבי, "אנחנו מבינים שיש עסקה, לחשוב למה וכמה חתמו וכך הלאה? בואו נראה מפה מה קורה. אני חושב שיהיו כאן הרבה עליות ומורדות, זה לא דבר שנוכל לדעת איך הוא יתפתח, יש שם הרבה מאוד דברים שלכאורה על גב ההסכם הם ברורים אבל המציאות במזרח התיכון תשבש אותם. האם יש מנגנונים של חזרה למלחמה בהפרה? מה זאת הפרה? יש עניינים ברמה המיקרו טקטית. יש פה מזרח תיכון רחב שבו יש לישראל הישגים מאוד גדולים, והיא בעקיפין יצרה אזור יותר נוח לה ופחות מסוכן. האם ההסכם הזה הוא חלק מראייה רחבה של ממשל טראמפ שאומר: 'פה תוותרו, אנחנו הולכים על הדבר הגדול'?".
בהמשך התייחס רבי להלך הרוח בתוך הרצועה: "הציבור בעזה לא ישתנה ואין סיבה שהוא ישתנה. שינוי הוא עניין של חינוך, אין זבנג וגמרנו, זה לא עובד ככה".
הוא סבור כי חמאס היה ונותר רלוונטי בעזה. הוא הסביר מדוע: "באחוזים מאוד גבוהים, סינוואר הוא הגיבור הלאומי שלהם, אבל ברור שחלק יאמרו את זה מפחד, וחלק מתוך שכנוע עצמי. כל עוד חמאס מחזיק בסיוע הומניטרי בהיקפים דרמטיים, וכמו בן בלייעל מצוי הוא לא רק מקבל אותו בחינם, אלא גם מוכר את זה לעזתים נדכאים, וכל עוד הוא מפעיל עליהם את כל המנגנונים המאפיוזיים, הוא השליט".
עם זאת הוא הזכיר כי אפשר גם אחרת באזורנו: "ברור שברגע שחמאס לא יהיה, ואז אם תעשה סקר, תשמע דברי ביקורת צצים. אני מכיר מדינות שבהן הראש אחר לגמרי, באמירויות וגם בסעודיה חל שינוי מעניין - שם מערכת החינוך לא הפכו להיות חובבת ציון, אבל התחילו לפתח רעיון של 'חייה ותן לחיות'. אם זה יקרה במקומות שצמודים לישראל, דיינו".
בתוך כך, נשיא חדש-ישן ייכנס לבית הלבן ביום שני הקרוב. הפרופ' רבי נדרש לשינוי הזה, ועל ההשפעה שלו על אזורנו: "כרגע מגיע ממשל שיש לו שאיפות גדולות. טראמפ רוצה להפוך את האזור לאזור שקט שיש בו נורמליזציה. הוא מסתכל על הדברים ממעוף הציפור, ולא בטוח שהוא מכיר את פרטי הפרטים כמו מעבר רפיח למשל. ישראל צריכה להיות יצירתית וחכמה בשיח שלה עם ממשל טראמפ כדי להסביר את סיפור רפיח ופילדלפי, מה עושה מצרים ומה ירדן, ולקוות כי יש אנשים בממשל הזה שייטו חסד לישראל. אולי הם ישתכנעו שההסכם הזה מגלה טפח ומכסה טפחיים. שתגיע מציאות שבה אפשר יהיה לתפוס את חמאס בקלקלתו".
"זה הסכם באמת קשה ואין על זה ויכוח ואני לא מאמין שחמאס יישאר בלי חטופים לגמרי, אני לא רואה סיטואציה כזו", הוסיף.
לדידו לממשל ביידן חלק משמעותי בהימשכות המערכה: "הממשל היוצא הוא חלק מהבעיה. היו לו כוונות טובות, אבל יש שם חוסר הבנה של החומר שהוביל אותם ללחוץ על המקום הלא נכון. טראמפ הוא מכונת אינטרסים, איש מאוד אגרסיבי שרוצה 'לעשות כניסה'".
עסקת החטופים בעת הזו, הזכירה לרבי את פרשת בני הערובה האמריקנים בטהרן, ששוחררו בינואר 1981, עם כניסתו של רונלד רייגן לבית הלבן: "זה הולך לתסריט של קרטר-רייגן בנושא החטופים באיראן. קרטר לא הצליח להזיז כלום ואיך שרייגן הרפובליקני נכנס, החטופים הוחזרו. טראמפ בעצם אומר: 'תן לי את הטרומבון, וכולם ידעו שנכנסתי' והוא משייך את זה לעצמו".
ועם זאת שאלות רבות נותרו פתוחות. רבי הסביר: "האם יש כאן דברים אחרים? מה אנחנו לא יודעים? נצטרך לחכות ולראות האם יש לו חשיבה יותר מאורגנת שמשיקה לחלקים אחרים של המזרח התיכון. נצטרך לראות כיצד הדברים ייעשו, האם ישראל תנצל כל רגע של היעדר מלחמה כדי להתכונן למלחמה הבאה כמו שצריך? יודע צדיק נפש בהמתו, כך שאני לא בטוח".
עריכה: אחיעד לוק