"העיר עדיין לא ערוכה לקליטת כל התושבים ב-1 במרץ"
אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה, סיפר על מכתב ההתראה ששלח לשורה של שרים
אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה, שוחח עם ליאת רון ב-103fm וסיפר על מכתב ההתראה לשורה של שרים.
"לפני שפונים לבג"ץ ודורשים ממנו לעשות צדק, צריך למצות הליכים מול הגורם המעוול והמכתב הזה הוא חלק מאותו הליך מיצוי הליכים בניסיון להגיע הסכמות. ככול שלא נגיע להסכמות בינינו נצטרך לבקש סעד מבג"ץ - במקרה הזה צו מניעה לחזרה המתוכננת בראשון למרץ, מהסיבה שהעיר אינה ערוכה לקליטת כל התושבים", סיפר שטרן תחילה.
לשיטתו, "אמרתי שאנחנו יכולים לקלוט טפטופים, אנחנו יכולים וצריכים לתת מענה לתושבים שרוצים לחזור הביתה, שחייבים לחזור הביתה, שיש להם מקומות עבודה שמחייבים אותם לחזור לעבוד. עשינו סיור עם השר אלקין והשר וסרלאוף, והציפייה שאחרי שיראו את הדברים בעיניים הם לא יקבלו את ההחלטה על ה-1 במרץ. למרות זאת, הם קיבלו את ההחלטה שאושרה בממשלה".
"בכל תחום ותחום יש פערים משמעותיים"
בהמשך הוסיף: "בכל תחום ותחום יש פערים משמעותיים שצריך לתת להם מענה לפני שהתושבים נוחתים. אף אחד לא יכול לתת מענה חינוכי טוב לכל מי שחוזר הביתה, כי אנחנו לא נוכל לפתוח את מערכת החינוך מחדש כאילו לא קרה כלום. יש לנו מעל 40 מבנים שניזוקו מטילים או משהיית חיילים – מישהו יודע בחודשיים לתקן 40 מבנים?".
לדבריו הבעיות לא מפסיקות בחינוך: "עוד לא דיברתי איתך על שירותי רווחה. יש חוסר בעובדים סוציאליים, בפסיכאטרים, עובדי חוסן ומטפלים. יש לא מעט פערים וצרכים, שהתושבים לצערי היו צריכים להתמודד במהלך השנה הזו – כרסום בסמכות הורים, עלייה בגירושין, אלימות במשפחה".
שטרן הדגיש את הבעיות במערכת החינוך בעיר: "אנחנו לא יכולים להבטיח מחר פתיחה של מערכת החינוך. אנחנו לא יודעים לתת מענה על פער של 70 מורים, שעזבו אותנו במהלך השנה הזאת וזה עוד לפני שאנחנו מדברים על מורים שהם מפונים בעצמם. איזה מענה יודעים לתת לי לכל המורים שעזבו? פשוט אין מורים! להחזיר לפה את ההורים, שכל המענה שאני נותן לה זה טלאי על טלאי על טלאי, זה בעצם להביא אותם לקריית שמונה על מנת להסיע אותם לבתי הספר העורפיים, שהקימו למושבים והקיבוצים. זה לא פתרון".
"אם אני מחזיר אותם למקום בלי תעסוקה, בלי חינוך, בלי ביטחון מה הלחץ להחזיר אותם?"
לדבריו, "תמונת ניצחון אמיתית זה לפתוח לימודים ב-1 לספטמבר עם חולצות לבנות ודגלי ישראל, שהם חזרו לבתי ספר יותר טובים ממה שהם עזבו אותם - עם המורים והמחנכים שלהם. זה ניצחון אמיתי, לדאוג לחינוך ולעתיד שיהיה יותר טוב. מה יותר חשוב מהחינוך?".
לאחר מכן פירט על בעיות תעסוקה: "העוגן השלישי זה התעסוקה. אף אחד לא דיבר על העסקים שסגורים שנה וחצי. כאשר ההורים האלו יחזרו הם צריכים לצאת לעבודה והמפעלים שעזבו אותנו ונסגרו מהווים מקום פרנסה ל-67 אחוזים מהאוכלוסייה. מה אנחנו מציעים להם? הם יחזרו לפה ואיזו תעסוקה תהיה להם?"
לטענתו, "אם אני מחזיר אותם למקום בלי תעסוקה, בלי חינוך, בלי ביטחון מה הלחץ להחזיר אותם? חיסכון בכמה גרושים לאוצר? לא על חשבון התושבים. אני לא אומר לך שאנחנו נחזור למקום מושלם ואין מי שרוצה יותר מאיתנו לחזור הביתה. אף אחד לא יכול להאשים אותי בשיקולים זרים - להשאיר אותם בעיר אחרת כבר שנה ו-4 חודשים, זה אומר שהם יסתגלו לעיר אחרת ואולי לא יחזרו ואני מבין את זה".
מיד המשיך: "אבל אם אני מחזיר אותם בלי מענים, בלי מערכת חינוך, בלי עבודה, גם אם הם יחזרו הם לא יישארו. אם כבר מחזירים צריך להחזיר אותם לעיר ערוכה שיש לה את כל השירותים לתושב - גם אם לא ברמה הכי טובה אז ברמה מינימלית, לצערי גם את זה אני לא יכול לתת".
"צוברים פערים אדירים בחינוך"
לאחר מכן הסביר: "על זה בדיוק אני מבקש מבג"ץ לקבוע שיאפשרו לעיר להיערך, לא יגרמו טלטלה נוספת לילדים ששנתיים שלמות סוחבים את נטל המלחמה על גבם, צוברים פערים אדירים בחינוך ואף אחד לא יודע להשלים להם את הפערים הללו - אם אני מחזיר אותם מראש בידיעה שלא יהיה להם מענים ולא יהיה להם מורים".
לסיום אמר: "קבעו לי פגישה בהולה מחר עם השר אלקין. אני מקווה שאחרי הפגישה אני אצליח לשכנע אותם ולהציג להם את הפערים או שהם יצליחו לשכנע אותי שיש להם מענה לכל הפערים. כמו שאמרתי אנחנו רוצים לחזור לביתנו – לא בכל מחיר".
