תת אלוף (מיל') אשר בן לולו צייץ אמש (ג') בטוויטר סיפור שבו השתתף על חייל תחת פיקודו בשם גיא פישמן שהציל פצוע בשנת 2002 תוך כדי דילמה האם להמשיך להסתער על המחבל או להציל את חברו הפצוע שהיה בסכנת חיים. על האירוע קיבל החייל פישמן צל"ש. בן לולו שוחח עם ינון מגל ובן כספית והמשיל את האירוע שהיה לאירועים האקטואליים של הימים האלה ברקע עסקת החטופים המסתמנת.
"גיא פישמן נמצא כרגע בנהריה, עובד למחייתו ואיש מדהים", אמר בן לולו והוסיף, "האירוע היה בשומרון ביצהר ביוני 2002, הפלוגה ישבה בקראוונים בתוך הישוב, המחבל שהגיע לשם חשב שמדובר באזרחים, ושם התחילה ההיתקלות".
מבחינתו מדובר במטאפורה על העימות שלנו כיום עם חמאס. האם עלינו לחסל את המחבלים, או להציל את אחינו שזועקים לעזרה בשטח? הוא הסביר: "צריך היה לחסל את המחבל, כמו שהתוצאה של הטבח הנוראי ב-7 באוקטובר צריכה להסתיים שאין חמאס. את היכולת של הזרוע הצבאית צריך להכריע, וזה אפשרי".
אולי לפני עסקת חטופים גורלית, כשהדילמה מייסרת רבים, סיפור קטן על רב״ט, שמחליט לפעול על פי הלב המצפון והערכים שלו ואפילו בניגוד להיגיון מבצעי. למה? כי ״לא משאירים פצועים בשטח״.
— Asher Ben lulu (@asherbenlulu) January 14, 2025
ביוני 2002 זחל מחבל חמוש בקלאצ’ניקוב בסמוך למאחז צבאי בשומרון וביצע ירי. במכת האש הראשונה נפל חייל… pic.twitter.com/g8nWsLHoJB
הוא העריך כי השגת מטרה שכזו תארך זמן רב: "את חומת מגן סיימנו אחרי שלושה שבועות, ואז המשכנו עוד חמש שנים. טרור המתאבדים הוכרע, וזה מופת של צבא שמצליח להכריע מתאבדים".
"אבל יש גם דילמה", הדגיש התא"ל (מיל'), ופירט: "המחבל פצוע כמו שחמאס פצוע, האם אני ממשיך באיגוף, או שיש לי פה את החטופים שאני יכול לחלץ? זו בהחלט דילמה, יש פה דילמה אמיתית לרבים מאתנו שעשו מילואים ושכלו את הילדים שלהם, אבל יש משהו כל כך זך וטהור בפישמן שמחליט: אני רץ, משהו שהאומה שלנו נבנתנה עליה, להציל חיי אדם. אנחנו לא משאירים פצועים בשטח, אנחנו עושים הכל, ויש לנו פה הזדמנות".
גם כך הוא סבור כי העבודה שנותרה לנו בעזה עוד רבה: "אנחנו נחזור לעזה ב-25' ב-26 ב-27 וב-28 לצערי. התהליך הזה, כמו ב'חומת מגן' יימשך שנים. צריך לחלץ את האחים שלנו, אנחנו גידלנו דור שחשב: 'אין מצב שלא מחלצים אותנו'. ואני חיבקתי את פישמן והמלצתי לתת לו צל"ש".
עריכה: אחיעד לוק