"אבא שלי שאל אותי 'אתה לא מפחד למות?'"
חיים טרייטל, לוחם חרדי שנפצע בעזה, על הרגע שבו החליט להתגייס לגבעתי: "התחלתי להבין שיש פה עוד דרך" • על הפציעה: "התרברבו שהרגו אותי"
על רקע חוק הגיוס והקושי לגייס חרדים, ישנם גם כאלה שמוכנים לבוא ולהתגייס לצה"ל. חיים טרייטל, לוחם חרדי מבני ברק שנפצע בעזה, סיפר על ההחלטה שלו להיות לוחם ועל התגובה של הוריו, ונשאל אם הוא מתחרט על כך.
טרייטל, לוחם גבעתי, נפצע מכדור צלף בעזה. "הם התרברבו שהם הרגו אותי", סיפר.
הוא עדכן בשלומו: "יותר טוב, העיקר שחיים. משתקם, אבל בעזרת השם העיקר שחיים ונושמים. נשארו לי חודשיים לשיקום. הכדור נכנס ויצא מהמקום, והוא לא פגע בעצם. בניסים באמת".
טרייטל הוא חובש קרבי. הוא העניק לעצמו עזרה ראשונה לאחר שנפצע: "כשקיבלתי כדור ניסיתי לשים לעצמי חוסם עורקים, לא הצלחתי למתוח בגלל החולשה, אבל הבנתי שאני צריך לברוח פנימה. בכניסה לנמ"ר קרסתי. הוצאתי סוכרייה לשיכוך כאבים מהכיס", סיפר. חובשת טיפלה בו לאחר שנפצע, הוא לא רואה בכך בעיה.
הוריו לא הבינו מדוע בנם בוחר להתגייס, אך הם היו ונותרו שם בשבילו: "מהיום הראשון שאמרתי להם, אמרו שאם זה הדרך שהחלטתי. אבא שלי שאל לאן אני רוצה ללכת, אמרתי לו שאני רוצה להיות לוחם בגבעתי. הוא שאל אם אני לא מפחד למות, אמרתי לו שזו המשימה כרגע, ואני לא מספיק לומד, ואני אמור ללכת לשרת".
"אם הייתי נשאר בישיבה ולא לומד זו הייתה ריקנות בעיניי"
הוא הודה כי בשביל זה הוא היה צריך להיות קשוב לעולם שמעבר לרחוב החרדי. לשני המראיינים היה חלק בכך: "שומעים את ינון ובן בישיבה ושומעים עוד דעות, ומתחילים לחשוב על זה. קראתי המון והבנתי שיש צעד ודרך, וכיוון מחשבה שלא גדלתי עליו. הערצתי חיילים, שמעתי חדשות, הייתי קורא ומתעדכן, וככה נכנסתי לזה. אתה צריך משהו חזק שיבער בך מבפנים. לא גדלתי עם דגל ישראל או דיבור על שירות צבאי".
למרות פציעתו הוא לא מצטער על שבחר להתגייס לשירות קרבי: "אני לא מתחרט לרגע. הייתי חוזר על זה שוב מההתחלה. אני לא יודע אם אחזור לחבר'ה שלי או לתפקדי אחר, אבל אני לא משתחרר עדיין. השירות לא מחליש את האמונה, הוא מחזק אותה. אני מבין כמה זה חשוב, ואם הייתי נשאר בישיבה ולא לומד זו הייתה ריקנות בעיניי".
"כשיבואו יותר חרדים, תהיה אווירה יותר חרדית"
על המסגרות החרדיות בצה"ל אמר טרייטל: "צריך לבוא מאוד חזק בתוך עצמך, וצה"ל מנסה להשתפר כל הזמן עם ההקמה של החטיבה החדשה. כשיבואו יותר חרדים, תהיה אווירה יותר חרדית, בסוף אלה ביצה ותרנגולת".
עוד אמר הלוחם החרדי: "זו שליחות מטורפת, ואתה מרגיש את העוצמה, בפרט אחרי המלחמה. אתה מתחזק, וכשיש נופלים ופצועים בפלוגה אתה מבין כמה צריך אותך. אפשר לבוא ולהתגייס ולהמשך ללמוד את השעה שעתיים. מי שלא תורם בלימוד התורה חייב לתרום בהגנה בצבא".
ומיהם החיילים החרדים שהוא מכיר? הוא הסביר: "הרוב מבתים חרדים, אבל מרקע חסידי פחות, פחות רקע אשכנזי, פחות מרקע שאתה גדל עליו מגיל אפס. זה לא הפריע לי, זו האחדות של העם. אתה גדל כשסביבך רק אשכנזים, זו מנטליות שונה שלא גדלת עליה. אלה שהולכים למסלולי לוחמה הם בעיקר לא אשכנזים. האשכנזים, הם הולכים למסלולים יותר טכנולוגיים".
עריכה: אחיעד לוק
