מיכל השיבה למכתב שקיבלה ובו נשאלה מה קורה לבני הנוער של זמננו, ולאיפה נעלם הכבוד להורים, הייראה והנימוס שלנו היה בתור ילדים.
"בזמנו ילדים כיבדו את הוריהם מתוך יראת כבוד. כלומר ייראה. הוא ידע שאם לא יעשה את זה משהו כוחני חזק יקרה שם. היו ילדים טובים שלא עושים דברים שעשויים לשלם עליהם. באו השינויים החברתיים של לראות את הילד. צריך לקחת אחריות על חינוכו, חוסנו של מישהו אחר. לא לעשות אותו מאושר, אלא ללמד אותו להיות מאושר. ויתרו על המקום הנחוש, העקבי הברור".