"רוב המקומות שבהם בונים, בעתיד, לא יהיו בשטחנו"
עו"ד מוטי קריסטל שוחח עם מרב מילר, זאב אפשטיין ואייל תורג'מן על הבנייה ביו"ש על רקע הסכסוך ארוך השנים והמצב הביטחוני הרעוע • פרק 09
חרף המצב הביטחוני המתוח, יש עוד אנשים שמאמינים שניתן לחיות בשלום עם שכנינו המקיפים את מדינת ישראל. האמנם? בפרק התשיעי בפודקאסט 'שטח B' בהגשת מרב מילר, אייל תורג'מן וזאב אפשטיין, אירחו לפרק נוסף את עורך הדין מוטי קריסטל, מומחה למשא ומתן וניהול משברים, שהביע את דעתו על הסכסוך הישראלי־פלסטיני ארוך השנים וניסה לשרטט את קווי הוויכוח במונחי החיים ביהודה ושומרון.
"יושבים פה חבר'ה, בונים בתים, כנראה מקסימים ומפנקים, עם אוויר הרים צלול - אבל אתה יודע איפה", פתחה מרב. "מה אתה אומר על הבנייה שם, על האופציה הנדל"נית של בנייה ביו"ש, של לגור שם?".
בתגובה, השיב מוטי: "התשובה הארוכה, ואני יודע שזאב ואייל אולי לא יאהבו, היא דווקא לא לעומתית. היא אומרת 'חברים, יש פה אנשים שזה האתוס הציוני העדכני שלהם, הרי כל הקיבוצים והמושבים, עבורם קו המחרשה קובע את הגבול. כולנו גדלנו על האתוס הזה ובאים יזמים ואומרים 'אתם קבעתם את קו הגבול איפה שהמחרשה, אז עכשיו אנחנו גם קובעים את קו הגבול איפה שהבלוקים והבנייה ותפקידנו לבנות כדי להרחיב את גבולות הארץ. אני לא יכול להתווכח איתם מבחינת אינטלקטואלית. אבל הם משתמשים בתוכנת מחשב לא עדכנית, כי התפיסה שהייתה נכונה, שההתנחלות קובעת את גבולות המדינה והבית, נכונה ב־1948, והייתה נכונה באיזשהי נקודת זמן אולי בשנות ה־60 מיד אחרי ששת הימים. התפיסה הזו לא רלוונטית היום".
"המרחב שבין הירדן והים יחולק בין שתי מדינות לאום"
"הם חייבים לעדכן גרסה", הוסיף. "כשהסתכלתי על הפרויקטים המדהימים בפרסומת ובתמונות הרחפן, הם באמת פרויקטים מרתקים, והם עושים עבודה נכונה מבחינת הבנייה. כשמודדים את החברה הזו במושגים של חברות נדל"ן ישראליות, בוודאי זו הצלחה מסחררת, אבל רוב המקומות בהם בונים, באיזשהי נקודה בעתיד לא יהיו שטח מדינת ישראל. אני לא אומר שהם יוחזרו אבל בסופו של דבר, לא היום, לא עוד שנה, וגם לא בעוד 10 שנים, המרחב שבין הירדן והים יחולק בין שתי מדינות לאום - מדינת לאום יהודית ומדינת לאום ערבית־פלסטינית. אם אנחנו מסתובבים בעולם, ואומרים שלעם היהודי כמו לכל העמים יש זכות למדינת לאום, אנחנו לא יכולים, וזה לא נכון היסטורית ערכית ומוסרית, להגיד שלעם הפלסטיני אין זכות למדינת לאום. אני מכיר את הטיעונים על כך שהפלסטינים הם לא עם או לא לאום, אבל לא היינו פה 2,000 שנה, וצמחו פה ערבים מקומיים שחיו פה וגרו פה".
בהמשך, אמר זאב: "הטענה שיש פה עם ולאום שבעצם צריך מדינה, כמו שאנחנו צריכים מדינה, בעייני זה לא מתכתב עם המציאות. יותר מהלאומיות, שלא הייתה פלסטינית, מה שגדל אצלם זה אתוס של שנאה וג'יהאד, זה מה שאמרת בעצמך, וזה עדיין שם - זה האתוס המרכזי. מול אתוס כזה אין לך מה לנהל מו"מ או לתת להם מדינה, כי זה לא מה שמעניין אותם. אתה מנהל מו"מ עם עצמך, ואתה חושב מה חשוב לך, משליך את זה על הצד השני וחושב 'ניתן להם זה ויהיה פה שלום'. לא יודע 150 שנה, אני מדבר על 50 שנה קדימה, 20-30 שנה קדימה, ואנחנו מדברים גם על עכשיו, לא רואים שהניסיון לתת להם עצמאות, שטח, ומדינה מביא לך איזשהו פתרון. עשינו ב־30 השנים האחרונות שלושה ניסיונות יקרים מאוד, ניסויים בבני אדם, לתת שטח פה לערבים לידנו, ובעיניי, איך לקרוא לזה?, הצלחה גדולה לא הייתה פה".
עריכה: מיכל קדוש
