שלום, ביטחון
כיצד השתנתה התפיסה הביטחונית במהלך השנים, וכיצד היא קשורה לאופי החברה הישראלית? • ניר קידר ומירי אייזן הסבירו • 03
7 באוקטובר אתגר את כל מה שחשבנו על תפיסת הביטחון שלנו במדינת ישראל. מה עלינו לעשות כמדינה על מנת להשיב את תחושת הביטחון לאזרחים, וכיצד קשורה אותה תחושת ביטחון לחברה הישראלית בכללותה? בפרק השלישי בפודקאסט 'טאובקאסט' בהגשת ניר קידר, אירח קידר את מירי אייזן, ששירתה בתפקידים בכירים בחיל המודיעין בחזית ההסברה ובמשרד ראש הממשלה, בוגרת המכללה לביטחון לאומי, מרצה באוניברסיטת רייכמן, עמיתה במכון מדיניות נגד טרור ויו"ר דירקטוריון מרכז טאוב. במהלך השיחה, שוחחו על האתגרים הביטחוניים העומדים בפנינו, וניסו להבין כיצד עלינו להסתדר במציאות הביטחונית החדשה.
"לא הצלחנו להסתכל על הצורך שלנו להילחם בו זמנית בהרבה חזיתות", הבהירה אייזן תחילה. "כל חזית היא שונה. בחזית אחת אתה צריך מטוס שיכול לטוס 2,000 ק"מ, ובחזית אחרת להיכנס פנימה מול ארגון טרור, ובסוף יש לנו את החטופים. תמיד ראינו את המלחמה כדבר קצר. אנחנו מצליחים לעמוד במלחמה ארוכה ועל זה כל הכבוד לנו ולעם ישראל. תמיד זה עניין של משאבים, אבל בסוף משאבים הם סדרי עדיפויות. זה משנה את סדרי העדיפיות אבל אנחנו לא יכולים להשקיע רק בביטחון כי לא תהיה לנו מדינה. אם לא יהיה לנו ביטחון לאומי, לא נתקיים. אם לא יהיה לנו ביטחון חברתי אולי נתקיים, אבל בלי הצד שכולנו רוצים להיות בתוכו. זה אולי גם וגם אבל ביטחון לאומי לא יכול להיות תכלית הכל".
"הצבא יודע לנצל את מי שאתה ביכולות ולא ברצונות"
על החברה הישראלית והשירות בצבא, אמרה: "בסוף במדינת ישראל ההתקדמות בתוך החברה נמדדת הרבה מאוד במונחים של מה עשית בצבא, אילו אנשים פגשת, הנטוורקינג, אין דבר שמשתווה לבני 18 עד 22 בישראל, שכולם נכנסים לתוך מערכת ומקבל אחריות בלתי אפשרית עם סמכות בלתי ברורה. הצבא עושה אבחון בגילאי 16-18, מסתכל עלייך ואומר את כזו. הצבא יודע לנצל את מי שאתה ביכולות שלך ולא ברצונות שלך. אני חושבת שתוויות זה דבר מאוד קשוח".
"תמיד שואלים: 'איפה היית בצבא?' זה צד מאוד חזק שיש בו פן חיובי אבל יש בזה זווית שלילית", הבהירה. "בחברה הערבית לא מקבלים צו גיוס. הם בכלל לא חלק מזה. יש קיר זכוכית, הם כבר בחברה נפרדת. הגברים הדרוזים משרתים בצבא אבל באחוז מאוד קטן, והאוכלוסייה דוברת ערבית. בחברה החרדית מגיעים לדלת, הם חייבים להכנס ללשכת גיוס בכדי לחתום על כך שלא יתגייסו. אז כבר יש לנו הבדלה בתוך החברה בין צדדים שונים".
עריכה: אחיעד לוק ומיכל קדוש
