הקלה אחר כך
כיצד יצא לדרך פרויקט הרכבת הקלה, ומדוע הוא לקח כל כך הרבה זמן? • ברוריה נעים־ארמן ויהודה בר־און על החלום שהפך למציאות • פרק 01
פרויקט הרכבת הקלה הצליח לאתגר לא מעט זירות עד שיצא לפועל. כיצד זה הצליח, ובאיזה אופן נרתמו אזרחי המדינה לתהליך המורכב? בפרק הראשון בפודקאסט 'אנשים הם כל הסיפור', אירחה ברוריה את יהודה בר־און, מנהל שותף בחברת 'CIS' העוסקת בניהול וייעוץ תשתיות ובינוי פרויקטים, ששימש מנכ"ל נת"ע ומנכ"ל נתיבי איילון. יחד, שוחחו על ההצלחה הגדולה של הרכבת הקלה, הבינו איך מתווכים שינוי מורכב כמו זה, ושיתפו באתגרים שבדרך.
"שנים דיברו על הרכבת. איך בסוף זה הצליח הפעם? איך הצלחת להוציא את האירוע לפועל?", שאלה ברוריה. "כשאתה רואה מדינות פחות מוצלחות ממדינת ישראל אתה רואה רכבות מרשימות, נוסעות, ואנחנו היינו הרבה מאחור", השיב יהודה. "למה איחרנו? יש הרבה משתנים אבל ההסבר הכי משמעותי הוא שמאוד חששו מפרויקטים כאלו בישראל. מהתגובה בקרב הציבור. לא האמינו ביכולת של המדינה לעשות פרויקט כזה. בקו האדום הוכחנו שזה אפשרי ובאופן מוצלח גם על ידי גופים וממשלה שהובילו את הפרויקט וממשיכים את הקו הירוק הקו הסגול והמטרו".
"בהתחלה, אנשים צחקו"
למה זה לא קרה עד כה? "ב־1913 הגיע מאוקראינה יהודי עשיר והציע לדיזנגוף להקים רכבת בתל אביב", השיב בר־און. "דיזנגוף אמר שלא צריך ושאין בעיות תחבורה בתל אביב, אין מספיק אנשים, אבל חסרים לי בתי קולנוע. אותו יהודי הקים את קולנוע עדן, והתוצאה היא שיש בתל אביב וכל גוש דן חיי תרבות עשירים, ותחבורה קצת פחות. הגענו לשירו של אלתרמן ב־1936: "הנה שוב הושיטה לנו אצבע קטנה, העתיד שוב התחחמק, הנבל, כבר זכינו כמעט לרכבת תחתית, איזו אכזבה חבל'. בהתחלה אנשים צחקו, אתם באים פעם אחרי פעם לאחר שעשרות שנים מבטיחים לנו שמחר זה הולך לעבוד. לאט לאט התחילו להבין שיש משבר שנקרא תחבורה ציבורית בגוש דן, והמחיר של המשבר הוא מחיר כלכלי עצום. הבנו מהר מאוד שלא מדובר רק בפרויקט הנדסי, וכשהבנו שזה גם פרויקט חברתי לא פחות, חברתי זה עשה את השינוי בהתארגנות שלנו. השקענו אלפי שעות באיך מרככים את המורכבות של ביצוע פרויקט כזה".
"אני זוכרת אנשים שממש חששו לעסק שלהם כאשר הבינו שהולכת להיות רכבת", שיתפה נעים־ארמן. "כאשר מטפלים בציבור ובתושבים צריך להכנס לעניין הזה בכל הכוח, יש פרצוף ופרנזטור לעניין הזה. אנחנו מדברים על פרויקט גדול, הנדסי וטכני, אבל שיש מאחורי הקלעים צוות שעוסק באנשים. זה לא כל כך ברור לאנשים. אני זוכרת מקרים לא פשוטים ואפילו מפחידים. הצוות שלי אוים על ידי הציבור, אני זוכרת אותנו מתעוררים בשדרות ירושלים עם כל הגדרות למטה".
בסיום הפרק, אמר יהודה בר־און: "קודם כל צריך להאמין שזה אפשרי. אין שום סיבה שבמדינת ישראל לא יבצעו את המטרו, עם כל המורכבות מול תושבים והרבה מאוד ממשקים לא סימפטיים. חייב לקחת את זה בחשבון, לתת מענה ולא לברוח".
עריכה: אחיה כהן ומיכל קדוש
