תנו לנו להיות יהודים
מי הם זכאי חוק השבות מזרע ישראל ומדוע יש גורמים המתנגדים לעלייתם? • אלקס ריף ומרדכי אסקין על היהודים שנחשבים פחות בעיני המדינה • פרק 02
ברבות השנים, עלו לישראל לא מעט יהודים מברית המועצות. לצדם, עלו לארץ גם בני זוג, בנים ונכדים ליהודים, על אף שאינם נחשבים כיהודים לפי ההלכה. בפרק השני בפודקאסט 'יותר יהודי ממך' בהגשת אלקס ריף ומרדכי אסקין, שוחחו השניים על ניסיון המדינה לדחוק את אותם קרובים מחוץ למעגל העלייה, ושמעו כיצד הערימו קשיים על אלו שבסך הכל ניסו להתגייר ולחזור באופן מלא לחיק העם היהודי.
"בפרק הקודם דיברנו על יהודים שהממסד מראה להם את הדלת החוצה", פתחה אלקס. "מאות אלפי יהודים שכבר הוכרו כיהודים בעת עלייתם, אבל מטילים מחדש ספק ביהדות שלהם כשהם באים להתחתן. היום נדבר על השאלה הראשונה ששואלת כל אמא של בחור שאי פעם יצאתי אותו, בין אם זה בפני או לא בפני, בפעם הראשונה כשאנחנו נפגשים. יש לך מושג מה השאלה?". "'תגיד, היא יהודיה?'", השיב מרדכי.
בהמשך, הוסיפה ריף: "כן, זה מדויק. היום נדבר על חצי מיליון יהודים שהם מזרע ישראל, הם עלו ארצה מתוך חוק השבות, בתור מי שאבא או סבא שלהם יהודים, אבל אמא שלהם לא. הם אלה שעומדים על מפתן הדלת של העם היהודי, קושרים איתו את גורלם בהתגייסות מלאה על המולדת ובפיתוח וקידום הכלכלה הישראלית מתוך סולידריות ושותפות מלאה עם העם היהודי, אבל הממסד הרבני טורק להם את הדלת בפרצוף. אחרי 7 באוקטובר והמלחמה הארוכה והקשה שאנחנו נמצאים בה, החיילים שלנו לוחמים כתף אל כתף, מוכנים לסכן את החיים שלהם יחד למען העם היהודי, כדי שנוכל להמשיך לחיות בארצנו בבטחה, לצערי אפילו נופלים על הגנתה. קצת מספרים - מתוך 54 העולים החיילים שנפלו בצה"ל, 24 הם יוצאי בריה"מ לשעבר. מתוך 21 השוטרים העולים, 19 הם יוצאי בריה"מ לשעבר. אין ספק שאחרי 7 באוקטובר הרגשנו מחדש את ברית הגורל של העם היהודי. אבל בואו נבדוק האם באמת כולם בפנים?".
"בואו נלך צעד אחורה ונשמע איך מתייחסים אליהם, נביא כמה פנינים מהרב הראשי לשעבר יצחק יוסף, אחיו של הרב הראשי הנוכחי", הדגיש אסקין. "הוא היה אחראי על מדיניות הגיור, ההכרה ביהודיות, השיח על חוק השבות היה גם תחת אחריותו. 'גויים קומוניסטים', 'שונאי דת', 'מצביעי מפלגות אנטי דתיות'. מסתבר שאנחנו סכנה קיומית לעם היהודי לפי השר קרעי - 'סכנה קיומית לעם היהודי, החוק כפי שהוא היום מנוצל על ידי רבים שניתקו קשר עם העם היהודי ומורשתו ומגיעים מסיבות כלכליות'. בטח אחרי 7 באוקטובר הם מגיעים לכאן כדי להשתתף במלחמה, וזה גם כאילו 'מסיבות כלכליות'. סקר שעשינו במכון הישראלי לדמוקרטיה ב־2023 מראה של־58 אחוז מהחברה היהודית בישראל יפריע אם בן או בת משפחה שלהם יתחתנו עם מישהו לא יהודי לפי ההלכה. מצד שני, בתחילת המלחמה בסקר על מה היחס של החברה היהודית בישראל לאוכלוסיית זרע ישראל: 71 אחוז רואים בהם חלק מהעם היהודי, 73 אחוז אומרים שצריך למגר כל אפליה כלפיהם, ו־60% אומרים שצריך להוביל מדיניות פתוחה ומכילה כלפיהם".
"בתקופה הסובייטית היה אסור לחיות כיהודים, ללכת לבית כנסת, לעשות ברית מילה", שיתפה אלקס. "סבתא שלי מספרת שהיא הייתה משיגה קמח מצות מאופה יהודי ואסור היה לספר לאף אחד. לדוד שלי עשו ברית מילה בסתר. אצל הסבים שלנו הזהות הייתה מאוד חזקה, ואצל ההורים שלנו היא כבר נחלשה, לכן אחוז הנישואים המעורבים גדל. למרות זאת הם היו יהודים ונחשבו כיהודים. לפי סעיף הלאום בבריה"מ אנשים לפעמים לא התקבלו לאוניברסיטאות או לעבודה, הושפלו. כשנפל מסך הברזל והתאפשר להם לעלות לישראל, כאן הם נתקלו בפער עצום. למרות שהם זכאי חוק השבות, אזרחים שווים, משרתים בצבא, משלמים מיסים ותורמים לחברה, הם לא זכו לשוויון מלא בזכויות. הממסד הדתי לא מכיר בהם כיהודים והם לא יכולים להתחתן בישראל עם יהודים או להיקבר לצד בני זוג יהודים. לפי המחקרים שלנו, רוב אלה שיהדותם לא מוכרת על ידי הרבנות דווקא מגדירים את עצמם כיהודים. מתוך חצי מיליון, רק 14 אחוז מתוכם אומרים שהם לא יהודים".
"לא רציתי לשתוק"
לשיחה הצטרפה יעל בלנקי, מנכ"לית 'מרכז הרצוג ליהדות מחברת', והביאה את סיפור הגיור שלה. אחריה, שוחחה טניה ביידר עם אלקס ריף ומרדכי אסקין, שהייתה בתהליך גיור וגילתה שברבנות סברו שהיא "מסתירה" את בן זוגה. "לא רציתי לשתוק", סיפרה, "הגעתי לכנסת והפכתי עולמות. פגשתי את הרב הראשי דוד פרץ בכנסת, הוא סיפר לי שמישהי בכיתה אמרה שיש לי בן זוג והראה תמונות. זו הייתה חברה שלי שעזרתי לה בעלייה לארץ. חשדו בה, אז היא העבירה את האש למישהי אחרת. אליי. אם יש בן זוג בתהליך הגיור, הייתי מחויבת להצהיר על זה. סיפרתי למורה שיש לי בן זוג, והוא אמר שאני צריכה לבחור או לעצור את הקשר או שהוא יהיה נוכח. בחרתי שהוא לא יהיה נוכח, בקושי הכרנו. עצרתי את הקשר איתו".
במהלך השיחה חשפה ריף כי "לפני 3 שנים אני ויונתן דובוב נסענו לפגוש את הרב מלמד. סיפרנו על בירורי היהדות המשפילים, תהליכי הגיור המורכבים והוא אמר לנו שהוא לא עסק בנושאים האלה לעומק, אז הוא לא יודע להגיד דברי הלכה. אחרי שנה התברר לנו שהרב מלמד החליט לעסוק בנושא הגיור ופרסם ספר על גיור של זרע ישראל".
לאחר מכן הצטרף לשיחה צוריאל חלמיש, חוקר במכון הר ברכה שהשתתף גם במחקר שעליו התבסס הרב מלמד וסיפר על הבשורה בספרו של הרב מלמד. "הבעיה שאנחנו מתמודדים איתה, השאלה של הזהות, של אנשים שהם קרובי משפחה של יהודים והם לא יהודים על פי ההלכה, זו שאלה עתיקה מאוד".
"היא מתגברת והולכת במצב שבו אנחנו נמצאים במדינה עם חברה שוות זכויות שאמורה לייצר אחווה משותפת, שותפות של גורל. אם חלק גדול בחברה כזו מרגיש מנוכר ותחושה של חוסר שוויון וחוסר צדק, אז אנחנו באמת בבעיה רצינית. כדי לפתור את זה, אחת הדרכים הכי אפקטיביות, עמוקות ונכונות, זה גיור על פי סטנדרטים שהיו נהוגים בקרב הרבה מאוד פוסקים בעבר, שמאפשרים לאדם להתגייר על סמך הזהות היהודית שלו, תוך תקווה שהיא תתחזק במרוצת הזמן, אבל הגיור לא יהיה תלוי בזהות יהודית הלכתית מלאה, של שמירת כל המצוות", הסביר.
עריכה: מיכל קדוש
