"כמו שאמר ד"ר סוס: כשיוצאים מגיעים למקומות נפלאים"
ג'ני ואילן ברק הקימו את 'לזוג' - מיזם למפגשים חברתיים לזוגות • ג'ני: "איפה נכיר עוד זוגות? איפה נתחבר?"
ג'ני ואילן ברק הקימו את מועדון 'לזוג', שנועד להרחיב את המעגל החברתי של זוגות בני 45 ומעלה. בשיחה עם ורדה רזיאל זקונט ב-103fm סיפרו השניים על הצורך החברתי המוזנח של זוגות רבים, ועל המיזם הייחודי שהקימו.
ג'ני סיפרה: "משקיעים הרבה זמן לחפש את ה'אחד', יש דיון סביב זה. בתוך הזוגיות מדברים על 'הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה', אבל זה לא כך. גם לזוגות יש צרכים, ובין היתר צורך חברתי. ככל שעוברות השנים החברים מתמעטים, ופתאום מוצא את עצמו הזוג לבד. הם מסתכלים אחד על השני ורוצים לצאת עם אנשים, לשמוח ולבלות בחברה, ואין להם עם מי. כאן נכנסת הבושה כי 'מה יגידו'".
ורדה הסכימה איתה: "ה'מה יגידו' ירחף כמו עננה קטנה בשיחה הזאת. תמיד מדברים על אנשים שפנויים 'לחפש את האחד'". היא שאלה את השניים: "אם מדברים על זוגות שהיו רוצים להתידד עם זוגות אחרים, למה מתכוונים?"
ג'ני השיבה לה: "לבוא לאירוע חברתי, למסיבה, להכיר עוד אנשים ולהגיד: 'איזה כיף שאפשר לרקוד ביחד, שאפשר להתחבר'. כאנשים בוגרים אין לנו מסגרות שנוכל להתחבר אליהן. יש לנו חברים מבית הספר, מהצבא, מעט מאוד מהעבודה, ואז זה לא תמיד עובד. אז איפה נכיר עוד זוגות? איפה נתחבר?".
"שואלים אותנו אם אלה חילופי זוגות. אנחנו עונים להם שלא"
היא הדגישה כי לא מדובר במועדון בעל אופי מיני: "בכל פעם שהקמנו את מועדון 'לזוג', שאלו אותנו אם אלה חילופי זוגות, אנחנו עונים להם שלא. השאלה מעלה את העובדה שאין לנו מודעות לצורך שלנו להכיר חברים, בלי קשר למיניות. אלה שני דברים שונים".
ג'ני גם כתבה ספר בשם 'משחקי בגידה'. היא ביקשה להפריד בין ספרה לבין המיזם שהיא הייתה שותפה להקמתו: "זה דבר אחד וזה דבר שני. כשאני מרצה על ספרים, אני אומרת לקהל שסיפורת, בניגוד לספר עיון, מבוססת על חלקים מהמציאות ועל חלקים מהדמיון. כל היופי של הספר הוא הערבוב בין שניהם, וכך גם הספר שלי מבוסס על אותם הדברים. זה שהספר מדבר על תשוקות מיניות ועל רצונות לממש דברים ועל פתיחות ביחסים זה משהו אחד, זה שמועדון 'לזוג' מבוסס על קשרים חברתיים ואין בו נגיעה מינית, זה משהו אחר לגמרי".
לדבריה של ג'ני, "חברויות שנוצרות במוקומות העבודה פחות עובדות. נגיד שהתחברנו ואמרנו בואו נצא ביחד ברביעייה, בני הזוג שלנו עשויים שלא להתחבר, ולכן הדייט הזה כשל. אנחנו מדברים על חיבור חברתי בין הרבה זוגות. נניח ואנחנו יוצאים למסיבה ביחד ויושבים כולנו בשולחן אחד, או יוצאים ביחד זוגות שבאים יחד, יוצאים לשיט ביאכטה, יוצאים לטיול".
אילן הצטרף לשיחה, ואמר: "יש עוד אופציה, אפשר גם לעבוד על עצמך, למתן את הקנאה ועוד תכונות שמפריעות לך בכל מיני הבטים. להשתנות, ועל זה אני עושה סדנאות: לא לקנא, ולא כל הזמן לחשוב על עצמך, האינסופיות אפשרית בכל דבר".
ג'ני חיזקה את דברי בן זוגה: "זוגות נפגשים ומתקשרים, אנשים לא יושבים לבד. גם בסדנאות מיניות שאנחנו עושים, זה זוג בתוך עצמו. המטרה שלנו היא לחזק את הזוגיות הקיימת. אנחנו לא אומרים לאנשים לחיות בצורה כזו או אחרת, אלא להיפתח להיכרויות חברתיות, ולא לשום דבר אחר. מה כל אחד עושה במיטה שלו? מעולם לא שאלתי וזה לא מעניין אותי. זה לא רלוונטי מבחינת המועדון".
"רוב המין האנושי חי בדכדוך נסבל"
אם כך למי מיועד המועדון? אילן הסביר: "המועדון מיועד לגילאי 45 ומעלה. התפיסה היא שהילדים גדולים מספיק ואפשר לנשום אוויר. הגילאים הם 45 עד 65 עם גלישות למעלה ולמטה. זה אחרי גידול הילדים".
עם זאת הוא לא מאמין שיש דבר שנקרא 'זמן נכון': "אנחנו שמחים להעצים. יש בארץ בערך מיליון זוגות, ואנחנו רואים את זה כשליחות: לראות שוב את האופטימיות, את השמחה. היה פילוסוף אמריקני בשם אמרסון שאמר שרוב המין האנושי חי בדכדוך נסבל. ממחקרים שנערכים בארה"ב מקבלים במדד האושר את הציון 5.3".
אנחנו לא ארה"ב, כפי שהוא הבהיר: "בישראל, במיוחד עכשיו, אנחנו מרגישים משמעות ביתר שאת. אני לא שלאדם שחי בגרמניה או בבלדיה יש כזו משמעות. בעקבות השנתיים הקשות שעברו עלינו, אתה מבין כמה זה יקר. אני מזדהה עם ההורים שלי, ניצולי השואה, שקמו ובציפורניים הקימו את המדינה הזאת. זה כנראה מה שמביא צורך לחיות ולהעריך את הרגע".
ג'ני הסבירה בהמשך כי ההרשמה למיזם פשוטה: "כתבו בגוגל 'מועדון לזוג', והיכנסו לאתר האינטרנט שלנו או לקבוצת הפייסבוק".
"כששאלתי את הקהל מי שיקר - כולם הרימו את היד; כששאלתי מי פנטז אף אחד לא ענה"
אילן סיפר אנקדוטה מהרצאה שהעביר: "שאלתי את הקהל: 'מי שיקר פה?' - כולם הרימו את היד. וכששאלתי מי פנטז אף אחד לא ענה. אנשים לא מעזים להרים את היד. גם פה יש פחד, הכול פוליטיקלי קורקט".
האם אותה היתקעות היא מאפיין דורי? אילן סבור שזה בהחלט ייתכן: "כשאתה צעיר אתה שואף להגיע לפסגה, כשאתה מגיע למעלה אתה רואה את מישורי המוות שמחכים לך מהצד השני, וכולם נאחזים לא לרדת והעצב מתפשט. אני רואה אנשים ברחוב, מאוד עצובים כשכל האטמוספרה יושבת להם על הראש, גם בגלל כל המטלות אבל גם מחוסר מימוש. בואו לממש, אפשר עוד, עוד לשנות אמונות ותפיסות. זה מגלה כמו שאמר ד"ר סוס: כשיוצאים מגיעים למקומות נפלאים".
ורדה סיכמה: "קרבה אנושית ותחושת סולידריות מגדילות את תחושת האושר. מה שאתם מנסים לעשות הוא לחבר בין בני זוגות שהגיעו לתחושת מימוש. אתם מציעים עוד דרך להתלהב, להתיידד ולפתוח את העולם".
