מעט לאחר שפרצה המלחמה, החלה יוצרת והזמרת אסתר שמיר לכתוב פתקים ולפרסם אותם ברשת. מהפתקים הללו נוצר ספר השירים 'פתקי מלחמה', וממנו יוצא כעת שיר הראשון שהכתב ברגעים האלה, 'עוד נשימה אחת'. בשיחה עם איריס קול ב-103fm סיפרה שמיר על מה שהניע אותה לכתוב.
"אנחנו בוכים בכי מתמשך עם הפסקות לנשימה. זהו", אמרה שמיר בפתח השיחה.
על פתקי המלחמה שלה סיפרה: "כל מה שעובר בי, כאשר המגמה שלי היא להיות פה ולתת קול למי שמרגיש אותו דבר. אנחנו כבר לא יודעים מה להרגיש קודם: לבכות או לכעוס. קמתי בבוקר וראש הממשלה צייץ שלא הוא אשם, ואז כל הכאב יצא בבת אחת, במה אתה מתעסק? אנחנו הלומי כאב, ואתה מחפש לך את מי להאשים? זה היה מאוד חזק הפתק הזה. כתבתי אותו בכתב יד והוצאתי אותו מיד. תוך שנייה הוא הפך להיות ויראלי".
היא סיפרה כי הפרסומים הפוליטיים שלה לא מתקבלים תמיד בהבנה: "יש רוטינה של בוטים ומקללים. הבנתי שהרשת מלאה אנשים שטופי מוח, אבל לרוב אלה אנשים שעובדים בשכר או בוטים. בהתחלה הייתי מנהלת דו שיח, היום אני בעיקר חוסמת אותם. מספיק כואב גם ככה. ברגע שאני פנויה, אני לא עושה חשבון לאף אחד, אני פשוט כותב מה שמגיע באותו הרגע, ושולחת בכתב יד. ככה נוצר במשך השנה יומן רגשי עמוס וארוך של כל מה שעברנו".
"אנחנו בסוג של שבי. אנחנו חסרי אונים מול החטופים, מול הנופלים, מול אובדן הערכים ואובדן הרעות. את מפנה את כל הערכים שלך ומבינה שאת כבר לא חיה באותה המדינה", הוסיפה שמיר.
האזינו לשירה של אסתר שמיר, 'עוד נשימה אחת':