"בן ה־5 אמר: 'לא מפסיק לחשוב על אריאל, הלב כואב'"
ימית אביטל, חברתה של שירי ביבס ז"ל, שיתפה בהתמודדות בנה עם אובדן חברו הטוב: "הוא אמר 'למה שלא ימציאו שיקוי שיחזיר את אריאל וכפיר לחיים?'"
משפחת ביבס פרסמה אתמול (א') את פרטי הלוויה שבה ישתתפו בני המשפחה וחברים קרובים. ימית אביטל, חברתה הטובה של שירי ביבס ז"ל, שיתפה את אודי סגל וענת דוידוב ב־103fm באתגר המורכב לספר לבנה בן ה־5 על המוות של חברו הטוב אריאל ביבס ז"ל.
"זה היה באמת תהליך מאוד לא פשוט, זה לקח זמן. בעצם ילד שלא רואה את החבר שלו, זה מעורר המון שאלות - 'איפה הוא?' ו'למה אני לא רואה אותו יותר?'. כשהתחילה העסקה הראשונה, דיברנו איתם על זה שילדים חוזרים. אני זוכרת את המבט שלו, הוא אמר לי 'אריאל יחזור?', ואז כל פעם אמרתי לו 'לא', כי הוא לא היה ברשימות ואז לא ידענו, וככה המשכנו", סיפרה.
"הגענו לכרמי גת, והילדים התחילו ללכת לגן, והוא שאל 'איפה אריאל? למה הוא לא חוזר?'. לאחר מכן הוא החליט לכתוב לו מכתב שייתן אותו בגן לגננת, שכשהוא יגיע הוא יקבל את המכתב. ציירנו ציור של באטמן, והוא שולח לו כוחות ומבקש שיחזור. כשזה לא קרה, הוא שמע יום אחד באוטו את הרדיו שאנשים מוסרים כל מיני מסרים לחטופים, אז הוא אמר לי שהוא גם רוצה למסור מסר לאריאל, שאולי זה ייתן לו כוח גם שם ויחזיק אותו", הוסיפה.
היא המשיכה וסיפרה: "הוא כבר הבין שצריכה להיות עסקה כדי שהוא ישתחרר, הוא לא יוכל לבוא ככה, אבל בכל זאת הוא ניסה. הוא שלח לו מסר מאוד מרגש - 'תעוף משם, תתחפש לבאטמן ותעוף מעזה, תבוא אלינו לכרמי גת, אנחנו מחכים לך, תחזור'. ככה זה המשיך במשך כל השנה וחצי".
"הוא נאחז בכל דרך אפשרית כדי לא להשלים עם המוות הזה"
"בחודש וחצי האחרונים בעצם היינו צריכים לבשר על העסקה שמתקרבת ולספר שהפעם היא שונה לגמרי מהעסקה הקודמת, שבעסקה הזאת יגיעו גם אנשים שהם לא בחיים. השתמשתי במילה לא בחיים וגם במתים כדי שיהיה להם ברור. לצערי הילדים שלי כבר נתקלו במוות של אדם קרוב - גיל אביטל, אח של בעלי, נהרג ב־7 באוקטובר כשהגן על מושב ישע עם כיתת הכוננות, ולכן המושג מת ולא חוזר מוכר, אבל שם מוכר בילד וזה הפך למשהו אחר, למשהו שהוא לא הגיוני מבחינתו", שיתפה.
"הוא אמר 'זה לא הגיוני, אם אריאל נמצא בארון, אם מחזירים אותו בארון, אז זה אומר שהוא עומד', ואז הבנתי שארון זה ארון בגדים, אז הייתי צריכה להסביר לו מה זה ארון קבורה. עדי, הבת שלי בת ה־8, אמרה לו 'תחשוב על הקבר של גיל, הוא שוכב'. אז הוא אמר 'אה, אוקיי, אם הוא שוכב, הוא צריך להיכנס לתוך הארון ולשכב, אז אתם טועים, הוא לא מת, הוא חי. הוא לא יכול ללכת אם הוא מת'. הוא נאחז בכל דרך אפשרית כדי לא להשלים עם המוות הזה".
לאחר מכן סיפרה כי בנה חשב על משהו נוסף: "'יש אנשים מאוד חכמים בישראל, אז למה שלא ימציאו שיקוי שיחזיר את אריאל וכפיר לחיים? בשיקוי הזה יהיו חומרים מאוד מיוחדים'. הוא אמר לי 'יהיו שם שני סכינים של באטמן, יש שם אש, מהירות, גלימה ועוד חומר שיחזיר לחיים. אני לא יודע בדיוק מה זה, ואז בגלל שיש את הגלימה והמהירות זה יעוף כמה שיותר מהר לעזה ויחתוך עם שני הסכינים וישפוך על הגוף ואז הוא יחזור'. אז הייתי צריכה ממש להסביר במילים מאוד פשוטות שאדם שמת לא יכול לחזור, וכאן גם הבנתי עד כמה הוא מתגעגע. הוא באמת לא ראה אותו הרבה זמן, וזה לא הגיוני שאנשים מבוגרים חוזרים וילד ותינוק לא חוזרים".
"גם הייתה שאלה על שירי, לא רק יואב, הם שאלו אותי שלושתם 'אם הנשים אמורות לחזור קודם, אז למה שירי לא חוזרת? ואיך זה שמשאירים ילדים קטנים לפני שהגברים מגיעים?'. היו המון שאלות כאלו", סיפרה בצער והוסיפה: "מבחינתו הוא עכשיו מתאבל, הוא אמר בעצמו 'כואב לי בלב, אני לא יכול'. הקראתי לו סיפור לפני השינה, והוא אמר לי 'אימא תעצרי, אני לא יכול יותר, אני לא מפסיק לחשוב על אריאל, הלב שלי כואב, אני לא מסוגל, כואב לי', והוא פרץ בבכי נורא חזק. גם כשניסיתי לחבק אותו, זה לא עזר. הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו. מבחינתו הוא מרגיש לא מוגן בעולם אם הרגו תינוק וילד".
