הורים? זה בשבילכם
כיצד נגדל את ילדינו כך שיתפתחו בצורה מטיבה? • ניר קידר וד"ר יאיר צדקה, מנהל המכון להתפתחות הילד במשרד הבריאות בב"ש, הסבירו • פרק 06
בפרק השישי בפודקאסט 'טאובקאסט', אירח ניר קידר את ד"ר יאיר צדקה, מומחה ברפואת ילדים, בנוירולוגיה ובהתפתחות הילד, ומנהל המכון להתפתחות הילד במשרד הבריאות בבאר שבע, חוקר באוניברסיטת בן גוריון ומכון המחקר 'KI'. במהלך הפרק, שוחחו השניים על האופן בו מתפקד הלכה למעשה תחום הגיל הרך במדינת ישראל, ומה עלינו לעשות על מנת להעשיר את עולמם של ילדינו, כך שיתפתחו טוב יותר בהמשך הדרך.
"השנים הראשונות של ילד הן תקופה קריטית שבה מתעצבות כל היכולות הקוגניטיביות, הרגשיות והחברתיות שלו", פתח קידר. "הרבה מחקרים מראים שהשקעה בגיל הזה ותמיכה בגיל הרך לא רק תורמות לילדים עצמם, אלא בסוף מחזקות את החברה והכלכלה בטווח הארוך".
ד"ר צדקה הרחיב את היריעה, והסביר: "אנחנו מדברים על השנים הראשונות לחיים, שהן קריטיות באופן בו מתעצב המוח. תחשוב על זה אתה נולד עם נוח בגודל של תפוז, תוך שנה אחת הגודל יכפיל את עצמו ויהיה פי 2 בגודל שנה אחת של חיים. תוך שלוש שנים אתה מגיע ל־80% מגודל של מוח בוגר, ותוך 5 שנים מגיע ל־95% מהגודל של המוח שלי ושלך. 5 שנים של חיים וגדילה מאוד משמעותית, מסיבית ואינטנסיבית של המוח. זו תקופה שבה יתעצבו קשרים, יתחווט המוח, ייווצרו סינפסות. מדובר תקופה שבה כל אינטראקציה, כל מגע וכל מילה יכולה להשפיע על האופן שבו אנחנו מעצבים את המוח שלנו. אנחנו מבינים שבילד בתיכון צריך להשקיע בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי, ללמד אותם חוק ומשפט. מה אני עושה לעזאזל עם ילד בשנתיים הראשונות לחיים? הוא לא מבין כלום לא יודע שום דבר ונראה פחות או יותר פסיבי. אז זהו, שלא. האינטראקציות האלה יוצרות שינוי משמעותי באופן שבו מחווט המוח".
"החסך בגרייה יכול להשפיע על המוח לרעה"
כשמתייחסים לאינטראקציות עם הילד, למה הכוונה? "המבט שלי לילד, המילה שלי לילד, השיח שלי עם הילד, כל אלה מעצבים אצלו את האופן שבו יתפתח", השיב ד"ר צדקה. "למשל כשאנחנו שוטפים את הילדים, אבל אנחנו בתוך האינטראקציה, כשאנחנו מחליפים חיתול, כשאנחנו מדברים עם הילדים. זה נמצא באינטואיציה של כל אחד מאיתנו כהורים. תחשוב על זה, אנחנו כהורים מדברים בצורה מודגשת, משחקים ומחייכים ויוצרים קשר עין. לשים את זה בתוך המודעות שלנו, ולדעת שהאינטראקציות הללו באמת משמעותיות מאוד, עבור האופן שבו גדל ומתפתח המוח - זה בנפשנו. אמרתי כמה חשוב לתת, בוא נדבר על מה שקורה אם לא נותנים. החסך בגרייה שמקבל הילד יכול להשפיע על המוח לרעה, טראומה. תחשוב על התקופה שבה אנחנו חיים כרגע, כל התקופה עשירה בחוויות שיכולות להשפיע פחות טוב על האופן החשוב בו מתפתח המוח, אז החשיבות שיש לנו באינטראקציות המיטביות, בהתייחסות לילד באופן שהוא מכיל ונותן לצמוח, אלה אינטראקציות משמעותיות".
בהמשך הפרק, שוחחו השניים על האופן בו מסתדרים הילדים על סקאלת ההתפתחות. "טיפות חלב הן מוסד ייחודי לישראל - אבל אין בהרבה מקומות בעולם מוסד כזה שבו למעשה יש סקר של כלל אוכלוסיית הילדים בישראל, וזה חינמי ופתוח לכולם על ידי אחיות שעברו הכשרה מיוחדת רק על זה. יש לנו מאגר המכיל את כל המידע שנאסף בטיפות חלב, וניתן להרכיב ממנו תובנות שאין לאף אחד אחר בעולם. לדוגמה, כולנו שואלים את עצמנו מתי ילד צריך להגיד מילה ראשונה או לעשות צעד ראשון. לכאורה ניתן למצוא את התשובות בכל אתר באינטרנט, אבל כשצוללים קצת פנימה, זה לא באמת בוסס על מידע או מדע שהופק ממדגם מספיק גדול ומשמעותי. בישראל, אתה יכול לקחת כמיליון ילדים שביצעו 5 מיליון בדיקות התפתחות. במוטוריקה גסה ועדינה, ביכולות שפה, ביכולות תקשורת וחברה. זה משהו ייחודי גם ברמה הלאומית והעולמית. אתה מפרסם בעולם, מביא חזרה לטיפות החלב, ומשנה את הדרך שבה אתה מודד את התפתחות הילדים".
עריכה: מיכל קדוש
