התבטאות אבו מרזוק: "חלק מתעלולי חמאס"
פרופ' עוזי רבי על אמירת בכיר חמאס כי בדיעבד לא היה תומך ב-7 באוקטובר: "ניסיון של חמאס לשדר דברים אחרים לנוכח המצוקה שהוא נקלע אליה"
פרופ' עוזי רבי, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, שוחח עם אודי סגל וענת דוידוב על בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק שהתראיין ל'ניו יורק טיימס' והתבטא כי לו ידע מה יהיו ההשלכות, לא היה תומך בהתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.
"זה חלק מהתעלולים של חמאס", טען פרופ' רבי. "מוסא אבו מרזוק הוא אומנם חבר הלשכה המדינית ואפשר לקרוא לו בכיר, אבל יש לו בעצם רזומה של מי שמדי פעם בא עם הצהרות שהן קצת ההפך מההצהרות הרגילות של חמאס".
הוא הוסיף באותו עניין כי "יש כאן דבר שמבטא הבדל שהולך והופך להיות מוחשי בין הנהגת הפנים להנהגת החוץ של חמאס, אבל פה אני נוטה לחשוב שיש ניסיון של חמאס לשדר דברים אחרים לנוכח המצוקה שהוא נקלע אליה: הסיפור של טראמפ, מה שקורה בעולם הערבי וכמובן מה שאנחנו נתונים בו, בואו נקרא לזה - בין א' ל־ב'".
"אנחנו רואים פה כיפופי ידיים. ישראל מבינה שאת עניין החטופים צריך לסיים כמה שיותר מהר", הוסיף רבי.
בהמשך נדרש רבי למצב המשתנה במזרח התיכון: "אני מאוד מצר על חוסר היכולת של ישראל לתרגם את ההישגים הפנומליים שיש בצד הזה של המזרח התיכון, בלבנוון ובסוריה, להסכם שעונה על הצרכים. אני לא רואה את אזור המוות שהיה צריך להיות שם, ואני מסכים עם תושבי הצפון שהחשש עדיין נטוע בליבם, כי ההסכם לא מספק בלשון המעטה".
"הרושם שלי הוא שיש לא פחות ממפץ גיאו־פוליטי במזרח התיכון. חמאס, איתו ישראל תצטרך לבוא חשבון, אבל יש כאן חטופים שהם ערך עליון. שליש מעזה לא טופל על ידי צה"ל. אבל בלבנון? בסוריה? זה מזרח תיכון הרבה יותר פריך, שונה, שמשחק לידיה של ישראל", פסק הפרופסור.
"הדבר האחרון שחיזבאללה רוצה הוא להיכנס לקרב עם ישראל. אין לו עם מה ואין לו עם מי"
הוא פירט: "מאיפה חיזבאללה אמור לקבל תמיכה? סוריה הפכה מבחינת חיזבאללה למדינת אויב. אם יש לאחמד א-שרע אויב מוצהר, זה כל הציר האיראני ובמיוחד חיזבאללה, ולכן אנחנו חוזים כאן במפלתה של איראן במונחים גיאו-פוליטיים".
לדבריו, "יש כאן בלוק טורקי-סוני שחתך את כל המשט האיראני מקיר לקיר. את מה שנקרא 'הסהר השיעי'. זוכרים את המטוס האיראני? ממשלת לבנון לא נותנת לו לנחות. חיזבאללה, הדבר האחרון שהוא צריך עכשיו הוא מלחמה עם ישראל, הוא מלקק את הפצעים שלו".
באופן אירוני החשש הגדול ביותר של רבי הוא מעצמנו. הוא הסביר מדוע: "אני חושש בסופו של דבר מישראל שלא תדע לעמוד בפרץ ולא תדע לתרגם את ההישגים למה שאנחנו רואים כאן. זה חבל, בלבנון היה אפשר ליצור מציאות אחרת. גם בדרום סוריה יש לישראל התבטאויות כאלה או אחרות, וקורים כאן דברים גדולים. ישראל צריכה לדעת לנצל את זה יותר טוב, והיא הייתה יכולה לעשות זאת. הדבר האחרון שחיזבאללה רוצה הוא להיכנס לקרב עם ישראל, אין לו עם מה ואין לו עם מי. אסור לנו לדבר על תבוסה, כי זה פשוט לא נכון".
