"התחושה לא מרפה שאולי ניתן היה להציל אותם"
רבבות ליוו את שירי ביבס וילדיה בדרכם האחרונה • פלג ביקש לפתוח את התוכנית בשאלה מדוע הפכה משפחת ביבס לסמל המלחמה: "זו תמונת אסוננו"
גיא פלג בחר לפתוח את התוכנית בשיח על משפחת ביבס לנוכח מסע הלוויה שלהם שמתרחש היום (ד') ומצוין ברחבי הארץ. "התוכנית הזו משודרת בזמן הלוויה של משפחת ביבס, זה לא עוד יום ובוודאי שלא עוד לוויה", אמר.
"מדוע אני וכנראה אנחנו מרגישים את שאנחנו מרגישים ברגעים האלה כלפי המשפחה הזאת. אצלי התקבע המבט של שירי, מבט שהזכיר לי את הציור המפורסם של 'הצעקה'. מבט של חרדה, של בהלה, של חוסר אונים, כאילו מבט שצועק 'תצילו אותי, אני רוצה להציל את הילדים שלי', בהם פעוט בן כמה חודשים. המבט המבועת הזה לא מרפה ממני, לא הרפה ולו לדקה, וכמובן תמונות החטיפה של בעלה ירדן בלב ההמון, מוכה, זב דם, ובמקום אחר שירי והילדים - תמונת אסוננו, תמונת ההפקרה", אמר.
הוא הוסיף: "אם שמנסה לגונן על ילדיה בתקווה שמישהו יבוא להציל אותם ואף אחד לא בא, והפרסומים שאז כשהם עוד היו בחיים - הייתה הצעה של חמאס בימים הראשונים של המלחמה להחזיר מייד את הנשים והילדים תמורת הפסקת אש, ואיש אפילו לא דן בהצעה הזאת. התחושה לא מרפה שאולי ניתן היה להציל אותם. מחריד, לא פחות".
