סיוונה ואלון, אימא וילד בן 11, באו ללוות את שירי, אריאל וכפיר בדרכם האחרונה. המדינה עצרה הבוקר (ד') לכמה שעות. מאות אלפי ישראלים מכל הארץ התייצבו משעות הבוקר המוקדמות לאורך מסע ההלוויה של אימא ושני ילדיה הקטנים לאורך מסלול המסע העצוב הזה.
דגלי ישראל, בלונים ודגלים כתומים בידיים, והלבבות בוכים. אי אפשר לעצור את הדמעות. אימא ושני ילדיה נחטפו בידי רוצחים אכזריים אל מותם. מסע ארוך של משפחה שהפכה לסמל של 7 באוקטובר - סמל להפקרה.
אזרחים תמימים חגגו בערב החג ולפנות בוקר נחטפו באכזריות - מהבתים הפרטיים, ממסיבת טבע ומבסיסים סמוכים. כולם הופקרו. 42 ילדים עד גיל 18 נרצחו באסון הגדול שהיה פה מקום המדינה. עוד שני תינוקות, לבד מילדי ביבס, נרצחו גם הם.
צה"ל לא היה שם, גם ראש הממשלה ושר הביטחון לא. את הסליחה הפרטית של ראש הממשלה לא שמענו עדיין. ועדת חקירה ממלכתית עוד לא קמה, ככל הנראה גם לא תקום כל עוד נתניהו בשלטון. ראש הממשלה גם לא ביקר בניר עוז.
ירדן ביבס באצילות נפש נדירה הודה הבוקר לעם ישראל היפה שבא לתמוך ונפרד מילדיו ומשירי. ישראל הכריזה בעצמה על יום אבל לאומי. הממשלה לא חשבה שזה ראוי, כיאה לחוסר הרגישות שאופייני לפוליטיקאים שלנו. הציבור מבקש היום סליחה.