מדיניות ילודה אובססיבית?
הבמאית אפרת שלום דנון סיפרה מה למדה בעקבות עשיית הסרט 'הפלה חופשית', שבו נשים מספרות על בחירתן לבצע הליך הפסקת היריון
הבימאית אפרת שלום דנון שוחחה עם מיה זיו־וולף ב־103fm על סרטה 'הפלה חופשית' שבו נשים מספרות על הפסקות היריון שלהן. "כל החיים שלי שמעתי על הפסקות היריון שאימא שלי עברה - הפלה פיראטית ואחר כך בוועדה - שם היא נאלצה לשקר כדי לקבל את האישור", סיפרה תחילה על החיבור שלה לסוגיה.
על הוועדה המאשרת הפסקת היריון סיפרה כי "זה מצב בלתי נסבל, זה מעמד מאוד משפיל, וצריך להבין שעל פי החוק במדינת ישראל אישה יכולה לקבל אישור בוועדה רק אם היא עומדת בקריטריונים מסוימים - היא לא יכולה לבוא ולהגיד 'זה לא מתאים לי'".
"נשים שעברו הפלות והתראיינו בסרט - הן כולן מדברות על תחושות של בושה ואשמה", ציינה דנון על החוויות שעולות מן הסרט והוסיפה כי "הן נשארו לבד עם החוויה הזאת". מנגד אמרה: "כאשר את רוצה להפוך להיות אימא, יש מערכת שלמה שנמצאת סביבך".
לשיטתה, "סיפור נוסף שעולה מהסרט הוא מדיניות הילודה האובססיבית של ישראל והניסיון לאורך כל השנים להשתמש ברחם של נשים לריבוי של דמוגרפיה יהודית. הייתה כאן מדיניות מכוונת שמשפיעה על פיריון ועידוד פיריון, שיש במקביל להפלות שנעשות בישראל".
דנון התייחסה גם לסוגיית איסור ההפלות בארה"ב. "כרגע רוב הנשים שרוצות לעשות הפלות מוצאות את הדרך גם אם היא לא נעימה או משפילה. החשש מאוד גדול שגם זה ייפסק לאור מה שקורה בארצות הברית", שיתפה.
