סיפורי העגונות
ענת דוידוב בטור אישי על דרך החתחתים שנאלצות לעבור נשים עגונות עד לגט המיוחל, ועל העדות המצמררת של עומר ונקרט ששב הביתה
523 ימים, 59 חטופים נמצאים במנהרות הזוועה של חמאס בעזה. עדות מצמררת קיבלנו אמש (ג') מעומר ונקרט ששב הביתה לאחר 505 ימים קשים! עומר סיפר לאלמוג בוקר על ההרעבה, ההתעללות, המכות שחטף. 197 ימים ולילות ארוכים ומתישים, לבד מול הרשע. ועוד יותר מ-300 ימים עם חטופים נוספים. יש עוד 59 חטופים. חיים ומתים. זה מה שחייב לעמוד מול עיניהם של ראש הממשלה וצוות המשא ומתן - כל דקה. עד שכולם חוזרים הביתה.
וגם זה: יום העגונה הבין־לאומי חל בישראל בצום תענית אסתר. לא כולם מכירים את הפגיעה הנפשית הקשה של נשים בבתי הדין הרבניים. נשים מסורבות גט. סקר בין־לאומי ראשון של ארגון זכויות הנשים בישראל וארגונים נוספים בעולם נערך בקרב 500 נשים. ממנו מתברר ש-28% מהנשים בישראל ובעולם הן מסורבות גט. כ-48% הן נפגעות נפש בגלל ההתעללות שחוו שנים, וכ-32% מהנשים נדרשו לוותר על זכויות בסיסיות כמו מזונות, ירושה או ייצוג משפטי כדי לקבל את הגט שיוציא אותן לחופשי.
הנה שני סיפורים קצרים: אפרת בוארון, שהתמודדה עם סרבן גט, שוחררה ממנו רק לאחר ששילמה לו יותר ממאה אלף שקלים. קנתה את החופש בכסף! אפרת מספרת שכל התהליך שעברה פגע בבריאות שלה ובנפש שלה.
לאה לייפר קיבלה את הגט באנגליה ובסופו חזרה לישראל. לאה מספרת שהיתה לגמרי לבד בתהליך. הדיינים זלזלו בה ובמקום להגן עליה - הגנו על הסרבן. בסוף זאת היא שוויתרה על המזונות.
יש גם דיינים שיודעים לשים את טובת הנשים לפני טובת הגברים, אבל הם עדיין המיעוט. הגיע זמן להפסיק את עינויי הדין האלה.
