"זה נורא סדק אותי, ערער אותי, שבר לי משהו בפנים"
אדל וסר, מנהלת מעון כוכב הצפון של ויצו, סיפרה למיכל פעילן על סגירת הגן הפרטי שלה בעקבות אירוע שטלטל אותה, החזרה בתשובה, והאמונה • פרק 08
אדל וסר, מנהלת מעון כוכב הצפון של ויצו ואשת חינוך במלוא מובן המילה, פתחה גן פרטי וידעה שזה מה שתרצה לעשות בכבוד ובאהבה לגיל הרך. ואז, ללא כל התראה מוקדמת, אחת מהמטפלות, יד ימינה, התנהגה באופן לא ראוי כלפי אחת מילדות הגן. משם, שינתה וסר כיוון, ובמהלך השנים הללו אף חזרה בתשובה לצד בעלה, שבחר להישאר לצדה אך לא לחזור בתשובה בעצמו. בפרק השמיני בפודקאסט 'פרק חדש' בהגשת מיכל פעילן, שוחחה מיכל עם אדל על ההחלטה לסגור את הגן, על תחושת השבר, ומנגד - על כוחה של האמונה, והבית החם שמצאה בויצו.
"פתחתי את הגן עם הילד על המנשא, וזה החל ממקום שבו חיפשתי מסגרת לילד שלי ולא מצאתי", פתחה. "היה לי גן מדהים, סגרתי אותו אחרי קרוב ל־9 שנים. היה לי אירוע שטלטל אותי וסדק לי משהו, אחת המטפלות בגן שהייתה ממש יד ימיני התנהגה בצורה מאוד לא ראויה לאחת הילדות. זה טלטל אותי, איך זה קרה. אני, שכל היום מדריכה ומסבירה. היו לי מצלמות בגן שלא היו פתוחות להורים, אלא בשביל בקרה עבורי, ובדיעבד הרבה פעמים כשהייתי נכנסת הן היו מנותקות. הייתי מתקשרת לאותה גננת, וכל פעם היא הייתה אומרת שכנראה הזזנו משהו ושהיא מחברת אותן חזרה. בפועל, היא הייתה מנתקת את המצלמות".
"זה משהו שאין סיכוי שיקרה תחת ידיי"
חרף הבשורה המטרידה, רבים מהורי הגן ביקשו מאדל להשאיר את הגן פתוח. היא החליטה לסגור אותו. "למרות שהופתעתי מההורים שניסו לשכנע אותי לתת לה עוד הזדמנות, סירבתי בתוקף", הודתה. "אחר כך אני זוכרת שהחלה תקופת רישום לקראת שנה הבאה, ופתאום משהו מרגיש לי בפנים שאני לא יכולה להגיד את הדבר הזה, להציג את הגן בחותמת של 100 אחוז. זה לא מה שאנחנו רואים היום חס ושלום, אבל זה משהו שאין סיכוי שיקרה תחת ידיי. זה נורא סדק אותי, ערער אותי, שבר לי משהו בפנים".
לפני 15 שנים, במקביל לפתיחת וסגירת הגן, החלה וסר תהליך של חזרה בתשובה, זאת בעוד בעלה בחר שלא לעשות תהליך דומה. במהלך הפרק, שיתפה בדרך המורכבת והמיוחדת שחוותה. "אני בערך 10 שנים עם כיסוי הראש, עם החותמת", אמרה. "בעלי לא חזר בתשובה, ממש לא. זו זוגיות מאתגרת מאוד, עוברים הרבה עד היום. בהתחלה זה היה לייט, שעוד אפשר היה לעכל מהצד שלו, ולאט לאט זה כבר נהיה יותר מורכב. אני לא כופה את האמונה שלי בשום דבר מבחינת הילדים, הם נשארו במסגרות שלהם, עם שבתות וכדורגל, הם מתנהלים כמו שהם רוצים ולאט לאט למדנו לכבד. בגדול זה אתגר כי יש פער גדול בדרך ובראיית החיים. אני חושבת שבעלי עד היום קצת רוקע ברגליים על מה שהוא חתם בזמנו, אבל אני כל הזמן אומרת שלשינוי הזה יש שם, הגדרה וחזות, אבל יש המון שינויים שאנשים עוברים בחיים, זה שעם השינוי הזה באה גם חבילה ומיתוג לא אומר שאין שינויים אחרים. גם הוא השתנה בכל מיני דברים, אבל אין ספק שזה נוכח ויש חוקים חוקים חדשים. אני חושבת שהיסודות מאוד חזקים, ובסוף האהבה וההיקשרות חזקה ומוצאים את הדרך".
בהמשך, שיתפה: "זה התחיל קודם כל בתהליך פנימי עם עצמי ששם פגשתי את הקדוש ברוך הוא, והכל פתאום התחבר ונהיה נורא חזק, ולאט לאט התחילו "המגבלות". בסוף אותן מגבלות לכאורה נותנות הכי הרבה חירות פנימית. אבל הכל היה נורא הדרגתי, לא היה רגע בו 'אמא חזרה בתשובה וזהו', זה היה תהליך. הכי חשוב לי בכל העניין זה להעביר את המהות, לגבי כל השאר אני מאמינה שלכל אחד יש את המסלול שלו והוא יעשה אותו איך שהוא צריך. היו זמנים שלא היה נוח, אבל אז אתה לומד מה גורם לכל צד את חוסר הנוחות. לצערי אנחנו רואים היום במדינה שכל נושא נהיה שנוי במחלוקת, ופתאום נורא קשה לאנשים להגיד 'אני מבינה את מה שאת אומרת, את הכאב שלך' או 'אני מבינה את הפחד שלך'. כבר אין את המקום הזה, יש רק את הכעס".
בתקופת התפרצות נגיף קורונה, עשתה אדל הפוגה מתחום הגיל הרך, והפכה למנהלת אישית ויועצת זוגית. אך הרצון לחזור לגיל הרך תמיד נותר שם, והחל לבעבע מחדש. "בחרתי לחזור לתחום, והגעתי לויצו כדי לנהל את מעון כוכב הצפון בתל אביב", סיפרה בסיום. "אני לא יודעת איך השם עשה את זה שהגעתי לויצו. זו מעטפת מדהימה. יש פיקוח פנימי מעבר לפיקוח של משרד החינוך. ויש פיתוח של הצוות. הגעתי למעון שהיה בתקופה מאתגרת וברוך השם אנחנו כבר במהפך מטורף".
בסיום הפרק, שוחחה מיכל פעילן עם שרי דרור, מנהלת האגף לגיל הרך בויצו, על מצב ענף הגיל הרך ועל רשת המעונות של ויצו. הרשת, הנחשבת לגדולה בישראל, מחנכת ומצמיחה כ־10,000 פעוטות בגילאי לידה ועד שלוש, עם 161 מעונות ברחבי הארץ. המעונות משמשים עוגן בקהילות המקומיות ומשרתים אוכלוסיות מכל שכבות החברה, ללא הבדלי רקע חברתי, השכלתי או תעסוקתי. הרשת דוגלת בהענקת חוויית ילדות עשירה, המותאמת להווה אך גם לאתגרי העתיד, תוך שימת דגש על שוויון הזדמנויות ועל צמצום פערים. התפיסה המקצועית המקיפה כוללת ליווי התפתחותי לפעוטות הגדלים במעון, לצד השקעה בפיתוח הצוותים החינוכיים וטיפוליים באמצעות הדרכות והכשרות מקצועיות.
עריכה: מיכל קדוש
