"ראיתי ראש של מישהו מתגלגל ברחוב, ומאחוריו את סינוואר"
דור שחר, שנולד כאיימן אבו סובוח וברח מעזה בגיל 12, על השנאה ליהודים ברצועה, התכנים הניאו נאציים בביה"ס של אונר"א, והחיים החדשים • פרק 06
דור שחר נולד בשם איימן אבו סובוח, בפאתי חאן יונס, לפני 47 שנה. שכניו היו אנשים שכולנו מכירים - הארכי מחבלים יחיא עיאש, מוחמד דף ויחיא סינוואר. בגיל 12, הבין שחר שהוא לא חש הזדהות עם הרצון להילחם ביהודים ולהרוג אותם, והחליט, באומץ בלתי נתפס, לברוח לישראל ולפתוח בחיים חדשים. בפרק השישי של 'המוסדניק' בהגשת אבנר אברהם, אירח אברהם את שחר, שסיפר על הדרך הארוכה שעברה מעזה לישראל, ועל ספרו החדש, 'מח'אן-יונס לתל-אביב', שראה אור לאחרונה.
"כשהיינו קטנים רצינו להיות גיבורים כמו עיאש, דף וסינוואר, הם היו דמויות כמו אחמד יאסין ויאסר ערפאת", פתח שחר. "סינוואר היה שכן שלי. יום אחד הלכתי עם אמא שלי לשוק לעשות קניות, וכשעברנו בין הבסטות, ראיתי ראש של איש מתגלגל כמו כדור. זו פעם ראשונה שאני רואה ראש של מישהו בלי גופה. הסתכלתי אחורה וראיתי את המחבל שכולנו מכירים - את יחיא סינוואר. זה שנרצח נחשב כמשתף פעולה עם ישראל". "אני לא הבנתי כלום", הודה. "אמא שלי לא כיסתה את העיניים, אנשים הסתובבו סביב הגופה, קראו אללה אכבר, ירקו עליה והתחילו לבעוט בה. זה היה "רגיל" כמו שאתה הולך לשתות קפה בבית קפה. זו לא פעם ראשונה שני רואה דבר כזה. ראיתי גם אנשים שתלו אותם על עמודי חשמל, שהתחשמלו עד מוות. אני זוכר את הריח של הגופה. ראיתי גם אנשים שקשרו אותם למכוניות עם הרגליים".
במהלך המלחמה, וגם הרבה לפניה, רבים דנו בשאלה האם ברצועת עזה יש גם אנשים הנחשבים לחפים מפשע. על פי חייו של דור ברצועה, אף אחד לא היה בלתי מעורב בשנאה היוקדת נגד יהודים וברצון להרוג אותם. "אני, בתור אחד שנולד וגדל כאיימן אבו סובוח, יכול להגיד שאין שם תושבים - יש שם מחבלים. החלום שלי היה להיות רופא, ולימדו אותנו לרצוח יהודים. אמרו שהיהודים כופרים, שיש להם 3 רגליים ועין במצח. לימדו אותנו שהיהודים הם רוצחים ילדים, נשים וגברים. אפילו אם אתה רוצה לתקן, לא ייתנו לך".
@radio103fm השכן של סינוואר הגיע להתארח בפודקאסט ״המוסדניק״ שמגיש אבנר אברהם, וסיפר על הפעם שפגש אותו. #סינוואר #103fm #המוסדניק ♬ סאונד מקורי - Radio103fm
על מפגש שלא ישכח עם חייל צה"ל, סיפר שחר: "ביום שבת אחד, חיילים שיחקו איתנו כדורגל והביאו לנו סוכריות. בא חייל אחד והניח לי משהו בכף היד. ראיתי סוכרייה, אכלתי אותה, והיא הייתה כל כך מתוקה וטעימה. לקחתי את העטיפה הביתה וביקשתי מאבא שלי שיקנה סוכרייה כזו. הוא שאל אותי מאיפה זה? עניתי מהיהודים. אבא שלי צעק עליי שלא אקח שום דבר מהיהודים, כי הם יכולים לשים רעל בסוכרייה. וזה אחרי שהבגדים שלנו, הצעצועים שלנו, הטלוויזיה שלנו, הכל מהיהודים. והמצווה שלנו היא לרצוח אותם".
"חיפשתי רגל שלישית ועין במצח, ולא מצאתי"
בגיל 11, ביקר דור, אז איימן, בישראל בפעם הראשונה. "גנבתי כמה שקלים מהארנק של אמא, עליתי לאוטובוס עם סל ריק מפלסטיק של של פעם, ושמתי עליו מגבת כדי שיחשבו שאני מביא אוכל לאבא שלי, שעבד בישראל. הגעתי לראשון לציון, ופגשתי ב־06:30 בבוקר בזוג שעושה הליכה. חיפשתי בין הרגליים שלהם אם יש רגל נוספת, ואם יש עין במצח, ולא מצאתי. כל כך שמחתי שהם כמוני. רק הסתכלתי, וחזרתי הביתה". בהמשך היום, גילה אביו על נסיעתו לראשון, והכה אותו בטענה שכך נוהגים היהודים.
"הביאו אותי לעבוד עם אבא שלי באתר בנייה בראשון לציון", תיאר דור את הרגע המכונן שנה אחרי, שגרם לו להישאר בישראל. "היינו מגיעים ביום ראשון וחוזרים הביתה בחמישי. כל ערב הייתי מחפש איך לברוח ממנו. בשלב מסוים מצאתי עבודה בשמירה, וברחתי מאתר הבנייה בו היה אבי. פעם אחת, הדיירים הגיעו לראות איך מתקדמת העבודה בשכונה של וילות. הגיע אליי דתי, שמנמן, נמוך ושאל 'איפה אבא שלך?'. עניתי שאין לי אבא. הוא נסע, וחזר אחרי חצי שעה עם מרק חם, אוכל, בגדים, משחקים, מערכת סטריאו וקלטת של אבי ביטר. זה נורא שימח אותי והתחברתי אליו. שבועיים לפני חג הפסח הוא נכנס לבית החדש, והוא היה מזמין אותי כל ערב לארוחת ערב בשישי. בפסח אותו איש דתי קנה לי בגדים, ואמר לי להתקלח ולהגיע אליו הביתה לארוחת החג".
דור שחר אכן הגיע לארוחת החג, אך הופתע לגלות כיצד באמת נראה החג. "אני רואה שולחן ערוך מהסלון עד לקיר", שיתף. "אני מסתכל ורואה שאין לחם, אין מפרום, אין קוסקוס. רק לחם יבש שזה מצות, ביצה מסכנה בתוך קערה והרבה ירקות. שאלתי אם הוא בדיאטה. הוא התחיל לצחוק ואמר לי שהיינו עבדים במצרים 40 שנה, ושהים נפתח לשניים. לא ידעתי מילה בעברית, אבל משום מקום אמרתי לו 'אני רוצה להיות יהודי'. המלאך הזה, היום הוא אבי שלי, והוא עדיין גר בראשון לציון. הוא בא איתי לכל מקום, אנחנו מכירים כמעט 30 שנה".
עריכה: אחיה כהן ומיכל קדוש
