לא ייאמן, אבל להקת אתניקס חוגגת בימים אלה ארבעים שנות פעילות רציפה. לכבוד המאורע העגול הלהקה תבצע מופע מיוחד בשם 'רק האהבה תנצח' במסגרת פסטיבל ימי זמר בתיאטרון חולון. מנהיגי הלהקה, זאב נחמה ותמיר קליסקי שוחחו עם איריס קול ב־103fm, ודיברו על תחילת הדרך, על חוסר הפרגון הממסדי, ועל המריבה המתוקשרת ביניהם שהסתיימה באהבה מנצחת.
קליסקי פתח ואמר: "לא להאמין, אבל ארבעים שנה. ספרנו. חוץ מהמריבה המטופשת שלנו באמצע הדרך".
למריבה הם הגיעו בהמשך, אבל לפני כן הם סיפרו על רגע ההתחלה: "היינו בייאוש מוחלט. הייתה לנו להקה לא מצליחה שנקראה 'מוסקבה'. היינו פליטי מלחמת לבנון הראשונה וניסינו לכתוב מחאה, וזה נראה מטופש כי שירים לא באמת משנים פוליטיקה. החתימו מסביבנו את כולם:את משינה ואת נוער שוליים. ואז החתימו את נטאשה, פה אמרנו: עד כאן".
תמיר סיפר על מפגש עם מזויקאי צעיר ומבטיח: "פגשנו את יועד נבו שהיה טכנאי ומפיק, ויצא לנו האלבום הראשון של אתניקס, ומאז הכל היסטוריה".
קליסקי העיד כי מוסר העבודה של הלהקה היה תמיד גבוה במיוחד: "עבדנו יותר קשה מכולם. הוצאנו קצב של אלבומים ב־15 השנה הראשונות שקשה להאמין. אני לא מבין איך עשינו את זה, שני אלבומים באותה השנה. היינו בתוך זה, ולא התעכבנו. לא הלכנו לחגוג כשהוכתרנו ללהקת השנה. למחרת הלכנו לאולפן לכתוב עוד שירים".
נחמה התערב בחצי חיוך: "מאשימים אותנו בדברים יותר גרועים".
ואכן, למרות ההצלחה רבת השנים, חוסר הפרגון הממסדי הותיר בהם חותם. נחמה סיפר: "אף פעם לא חגגנו את ההצלחות שלנו. הרגשנו שמסתכלים עלינו בביקורת שהיא ממש קשה, לא פורגנו על ידי התקשורת הממסדית, ה'קוטנריות'. באנו מהשטח, אנחנו לא להקה שגילו אותה ברדיו, ולמדנו לחיות עם זה. נשארנו חברים ונשארנו ביחד, וזה בעצם ניצח את הכול. מה שנשאר לנו היום לעשות הוא לעלות על הבמה ולחגוג את מסע הקסם המסתורי שלנו".
ומה לגבי חומרים חדשים? האם הקהל בכלל מצפה להם? נחמה הגיב במידה רבה של השלמה: "השוק הישראלי לא כזה גדול. יש מלא אומנים והמון דברים טובים. אני לא מצפה שאחרי שהיינו להקת השנה, שנמשיך להיות עוד 12 פעמים להקת השנה. יש חבר'ה צעירים, ויש דברים מדהימים אצל הצעירים. זה שהרדיו מפנה מקום לצעירים, גם ככה היה לנו - פינו מקום לנו. מוזיקה היא דבר אוניברסלי, והוא שייך לצעירים".
וגם לרוח הזמן יש השפעה על בחירת החומרים. קליסקי אמר: "יש תקופות. אנחנו מרגישים בתקופה האחרונה שאנשים, מחזק אותם מה שיותר מוכר וידוע, זה עושה להם טוב על הנשמה. לא בטוח שיש פניות מאתניקס לדברים חדשים. אנחנו מרגישים שהקהל צמא להיאחז במשהו מוכר".
נחמה הסכים עימו, והוסיף: "איך אפשר להוציא שיר שמח, כשיש לך אנשים חטופים במנהרות בעזה?".
הם הגיבו גם לפיל שבחדר, המריבה המתוקשרת בין השניים ששיתקו זמנית את הלהקה. שניהם הבהירו כי חילוקי הדיעות ההם מאחוריהם. קליסקי אמר על זה: "הייתה תקופה פיזית שאתניקס היה כבר לא, אבל זאב אמר לי משהו נכון - 'המריבה נמשכהה חמש שנים, אבל מה עם ה־30 ומשהו שנה לפני זה? מה יותר קובע? גם אם לנו הייתה מריבה, יאללה בסדר. השולחן התנקה אחרי פגישה בת חמש דקות".
נחמה ענה לו: "השולחן כבר לא יכול להתלכלך, כי אני יודעים מה הפסדנו בדרך, מלבד החברות".