"הבנתי שהמוזיקה היא הדרך שלי לעכל את הדברים"
דניאל וייס איבד את הוריו בטבח בבארי, אך הוא לא הפסיק לשיר: "דרך השבר למדתי הכי הרבה על שלום, שלי אל מול עצמי"
האמן דניאל וייס, איש בארי, הוא שורד טבח ה-7 באוקטובר. באותו יום הוא איבד את שני הוריו. הוא התארח באולפנה של רבקה מיכאלי ב-103fm, ניגן ושר, וסיפר על קריירת המוזיקה שלו בצל האבל הכבד.
בתחילת השיחה סיפר על גון קולו המיוחד: "איך שאני רואה את צורת ההגשה, היא תמיד משקפת את הרוח שהאדם מבין. הנפש שלי משתקפת דרך הקול, זה כמו מראה. החוויה שעברתי עיצבה את ההגשה שלי, הרוח שלי שונה וככה זה גם נשמע".
"לגדול בקיבוץ זה מאוד מיוחד. יש לך את החברים שאתה כל היום איתם, אתה הולך איתם לבית הספר, איתם בצהרון, אין לך בחירה עם מי להיות. כשהתבגרנו נהיה לנו מרכז שאחרי ארוחת ערב הולכים לפעילויות", אמר.
השגרה הנעימה ההזו נקטעה בבוקר שבת, 7 באוקטובר. וייס סיפר מה אירע באותו יום נורא: "ב-7 באוקטובר אני בקיבוץ עם ההורים ועם עוד שלושה אחים. זה תפס כל אחד מאתנו בבית שונה. הסתמסנו לוודא שאנחנו בסדר, והתייעצנו מה לעשות כדי לשמור על עצמנו. שבוע אחרי שלא ידענו דבר, שמענו שאבא נרצח ושאימא נחשבת חטופה. כשציינו את השלושים של אבא אספו אותנו לסלון, וסיפרו שמצאו את הגופה של אימא בעזה".
בעודו באבל, כבר שב לשיר: "כמה ימים אחרי הלוויה של אבא, יהודה עדר שלמדתי אצלו ב'רימון' הזמין אותי להופיע איתו ועם מיקי קם. הבנתי שהמוזיקה שלי היא הדרך שלי לעכל את הדברים".
"ההופעות היו חוויה מאוד עוצמתית, ויצא מצב שבו אני מופיע כמעט בכל יום, ומוציא חומרים החוצה. ואז פנתה אליי אחת המפיקות של 'הכוכב הבא'. לא ידעתי אם זה הצעד הנכון, ואחרי שניתקתי את השיחה ראיתי את אימא שלי שמחה בעיני רוחי, והבנתי שזה הצעד הנכון", סיפר.
"אני אוהב לעשות לעצמי שטיפת מוח מהסוג הטוב"
הוא ניסה להסביר כיצד לאחר טרגדיה קשה כל כך הוא ממשיך להיות חיובי: "אנחנו חיים בעולם של שטיפת מוח, ואני אוהב לעשות לעצמי שטיפת מוח מהסוג הטוב, לעתיד טוב יותר. אני לא יכול לשנות דברים, אלא לדרכי. קודם כל אתחיל בעולם הפנימי שלי. דרך השבר למדתי הכי הרבה על שלום, ואני לא מדבר על שלום פוליטי, אלא שלום שלי מול עצמי".
