הציונות הדתית - ימין מלא?
האם הנמנים עם הציונות הדתית יחזיקו תמיד באידאולוגיית ימין? • ד"ר אדם קלין אורון, עו"ד ניצן כספי שילוני ושלמה פיוטרקובסקי על הסוגיה • פרק 10
הציונות הדתית היא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. האם היא תמיד הולכת לצד השקפת עולם ימנית? בפרק ה־10 בפודקאסט 'יריב ראוי' בהגשת ד"ר אדם קלין אורון התארחו ניצן כספי שילוני, עורכת דין ועמיתה במכון הרטמן, ושלמה פיוטרקובסקי, פובליציסט והכתב המשפטי של עיתון 'מקור ראשון'. יחד ניסו להבין אם המגזר קובע את האידאולוגיה הפוליטית או שמדובר בשני אלמנטים נפרדים.
"היום נעסוק בציונות הדתית, בהשפעתה על הפוליטיקה והמדיניות בשנים האחרונות, גם מבחינת חדשנותה הדתית", פתח ד"ר קלין אורון. "הציונות הדתית שרואה במדינה התגשמות של תוכנית אלוהית גם עסוקה בעשייה לשם קידום תוכנית זו בחינוך, התיישבות, בכנסת בממשלה ובצבא, חבריה נמצאים בחזית, ופעמים רבות גם קובעים את הכיוון שהרבה פעמים הוא כיוון ימין פוליטי לאומי ולעיתים גם לאומני".
בפתח הפרק טען שלמה פיוטרקובסקי: "הציונות הדתית היא מגזר מאוד ימני, השקפת העולם הציונית דתית, באופן מובהק מי שלומד אותה וחוקר אותה מבין שהיא מובילה בסוף להשקפות לפחות של ימין מדיני, גם אם לאו דווקא ימין כלכלי. הציונות הדתית מגיעה לארץ מתוך תפיסה חזקה שהפרויקט הציוני הוא פרויקט של גאולה, של שיבה לארץ שלנו. בניגוד לחזון של הרצל שדיבר על ארגנטינה או פלשתינה, לציונות הדתית אף פעם לא הייתה שאלה, גם אם נניח בצד את נושא תוכנית אוגנדה".
"אני מסכימה עם שלמה לגבי העובדה שהציונות הדתית מחזיקה בעמדות ימין מובהקות", הודתה ניצן. "איך שהציונות הדתית התגבשה לאחר מלחמת ששת הימים הביא אותנו למצב שבו אנו נמצאים היום, הן בגלל הפרויקט הפוליטי הראשי של הציונות הדתית - ההתנחלויות, ומסיבות תיאולוגיות. היו אנשים דתיים שלצד שמירת המצוות ראו עצמם כחלק מהתנועה הציונית. ראייה של הציונות כתהליך, שקודם כל הגיעו הציונים החילונים ועשו את העבודה וזה כונה משיח בן יוסף, ובשלב השני נגיע למשיח בן דוד, שזו תפיסה יותר טהורה והם יסיימו את המשימה. בתפיסה כזו אפשר לעצום עיניים למה שקרה בדור המיייסדים, עולם חדש עד היסוד נחריבה. ככל שעוברות השנים יש יותר אחיזה בציונות הדתית לתפיסה תיאולוגית זו".
בתגובה הבהיר שלמה: "אני לא חושב שהציונות הדתית קוראת תיגר על המוסדות הדמוקרטיים של מדינת ישראל, אלא מערכת המשפט וההגמוניה הליברלית באמצעות טריקים ושטיקים הצליחה לכפות את דעתה על הציבור הישראלי. אני גם לא חושב שיש פה מישהו יותר מוסרי מהשני. הליבלריזם האוניברסליסטי לא יותר מוסרי מהלאומיות שרואה את העם שלי, ויש לה סדר עדיפויות של 'עניי עירך קודמים'. בהקשר הציוני דתי אין ספק שהציונות הדתית בסיטואציה הנוכחית מאוימת על ידי רוחות שהיו פעם ליברליות, והיום אפשר לקרוא לזה פרוגרסיביזם או woke. הרוח הזאת תופסת את השמאל המערבי וחדרה להמון שכבות גם בשמאל הישראלי, והיא מאיימת על הציונות הדתית שרואה את המפעל הציוני כפרויקט המרכזי שלה. המפעל הציוני לא מתיישב עם ה-woke"
היכן נכנסת הרפורמה המשפטית לסיפור? "לגבי ההפיכה המשטרית, משמעות החקיקה שעלתה על הפרק, לפי 99% מהמשפטנים, זה פירוק של העצמאות של המוסדות", הדגישה כספי שילוני. "הכפפת שופטים לקואליציה - הציונות הדתית עמדה מאחוריה, וזה היה הופך את מדינת ישראל לבעלת משטר סמכותני. לגבי העניינים האחרים, הציונות הדתית היא דווקא מגזר חדשני ומאוד לא שמרני. ההתפתחות שם מואצת והולכת קדימה בשלל תחומים. לגבי תחושת הנרדפות, זו תחושה שמבוססת על עובדות, הבעיה שהיום משתמשים בסנטימנט הזה מבחינת מפלגות פוליטיות בצדק למשוך אליהם את הציבור הזה אף שמבחינה אידאולוגית או ערכית אין הסכמה על כל הסוגיות".
עריכה: מיכל קדוש
