הזמרת דפנה אדמתי, בת קיבוץ בארי, היא ניצולת טבח 7 באוקטובר. לאחרונה הוציאה שיר חדש ומרגש. בשיחה עם איריס קול ב-103fm סיפרה על אירועי אותו יום מצמר, על אבא גיבור ועל שתי דקות ללא נשימה.
"זה יום שילווה אותי לנצח. השעות האלה השפיעו כל כך הרבה על מי שאני מכל ההיבטים", סיפרה.
אדמתי גרה במרכז הארץ, אך באותו סוף שבוע שהתה בקיבוץ בו גדלה: "היה יום הולדת 77 לבארי. חג המשק הוא אירוע גדול, והיה ערב מיוחד של ביחד. בדיעבד זו הייתה גם מסיבת הפרידה שלנו. ראיתי סרטונים משם והבטן מתכווצת, כי הכל נראה שם כל כך טבעי".
היא סיפרה על אירועי אותו יום נורא: "אני מרגישה שאני מספרת סיפור של משהו אחר. רק לאחרונה אני מתחילה להתאבל על מה שקרה. הייתי בבית של ההורים, ולקראת הצוהוריים נכנסו אלינו מחבלים הביתה. אבי הגיבור יצא החוצה עם אקדח, הוא עוד מעט בן שבעים, אבל הוא נלחם, בדיעבד ידענו שאבא שלי ירה בהם. זה סיפור שלא יאומן. החלטנו להשאיר את הדלת פתוחה כי אמרנו שאבא בחוץ. עברו שתי דקות שהרגישו כמו נצח, אבא נכנס בדלת הדלת ונשמתי שם את חיי".
הוריה פונו לים המלח, אבל הם לא מצאו את מקומם הרחק מהבית: "הם היו בעין גדי, ולאחר ארבעה חודשים הם הסתכלו עלינו ואמרו שהם לא יכולים לחיות כמפונים. אבא שלי לקח את אמא שלי, והם חזרו דרומה. הם שיפצו את הבית וגרו שם כמעט לבד. הם שמו דגל כחול לבן על הדשא, והם גרים בבארי. אני על הקו אליהם, הם השראה שלי, הם דור חדש של חלוצים".
האזינו ל'רגע אינסופי', שירה של דפנה אדמתי: