עידית אהל, אימו של אלון אהל שחטוף בעזה, שוחחה עם ינון מגל ובן כספית לאחר הריאיון אמש (ג') של אלי-ה כהן ששהה עם אלון בשבי בעזה.
"זה מטלטל בכל פעם מחדש", ציינה. "יש בזה גם חוסן, חברות, יש בזה ערבות, ויש בזה גם המון עצב. ארבעתם שהו כל התקופה בשבי במנהרות ארבעים מטר מתחת לאדמה, שלושתם נמצאים פה עכשיו ואלון נשאר לבד. זה מטלטל וקשה. אנחנו כל הזמן אומרים שהפציעה של אלון היא פציעה מסכנת חיים, כמו שאלי-ה אומר. הוא פצוע, למה הוא לא יצא?".
עוד הוסיפה, "אני שומעת המון מהתקשורת, ועדיין זה מצב לא ברור, ולא ידוע לאן זה הולך. כל הזמן מדברים על מספרים שלא ברור מה יהיה עם זה. זה מלחיץ כי מבחינתי הדבר הראשון שהיה צריך לעשות זה להביא את אלון לטיפול רפואי ראוי. לא הגיוני שבמצב כזה אנחנו נכנסים לעזה ונותנים עזרה כזאת או אחרת הומניטרית לעזתים, והפצועים שלנו לא מקבלים כלום, פשוט כלום".
לדבריה, "נתניהו התקשר ביום שישי לפני כניסת השבת. דיברנו איתו, נשאיר את הדברים שאמרנו לעצמנו, אבל חד משמעית ראש הממשלה יודע את המצב שלו ומבין את הבהילות ואת הפציעה שלו. הוא מבין".
היא סיפרה על סערת הרגשות שמלווה אותה בימים אלה: "אני אימא של אלון, ואני רוצה אותו כל כך הרבה זמן. היום מלאו כבר 544 ימים, וזה בכלל לא פשוט. אומרים לך 'זה מה שצריכים לעשות כדי להחזיר אותו'. לפי מה שאלי-ה מספר, אמרו להם שאם חוזרים למלחמה יהיו להם תנאים יותר קשים. מפחיד, אם צה"ל יעשה מבצע כזה או אחר ויגיע לאזור בלי שהוא יודע שהוא נמצא שם. זה מדאיג. יש מנעד בין מה שצריך לעשות לבין החשש לחיים של אלוני. אני קרועה כל הזמן".
עריכה: אחיעד לוק