"יש מנגנון שרוצה לעצב תודעה בנוגע לקטאר"
צביקה קליין, העורך הראשי של 'ג'רוזלם פוסט' שנעצר בפרשת קטארגייט, טען: "יש פה רשת של אנשים שחלקם ידעו אחד על השני וחלקם לא"
החשדות הנוגעים ליועצי רה"מ ולקשריהם עם קטאר ממשיכים להיחקר על ידי המשטרה במסגרת פרשת קטארגייט. צביקה קליין, העורך הראשי של 'ג'רוזלם פוסט' שנחקר במסגרת הפרשה, החליט לשבור שתיקה ולחשוף את השתלשלות האירועים והסתעפות הפרשה.
בתחילת דבריו התייחס קליין לקשר הראשוני שנוצר בינו לבין הקטארים. "ב-2022 הייתי בקשר עם יונתן אוריך, אני כתבתי כתבה ב'ג'רוזלם פוסט' על כך שהקטארים לא מאפשרים להכניס בשר כשר לאצטדיונים או למדינה במונדיאל. יונתן אוריך עבד אז עם יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, עבד עם הליכוד והיו לו עוד כל מיני לקוחות. הוא אמר לי שיש לו חבר שמתעסק איתם והעובדות שנתתי לא לגמרי נכונות. אמרתי ליונתן 'בוא, תתן לי עובדות', הוא דאג לזה. פרסמנו כתבה נוספת", אמר קליין.
"אוריך מוכשר, הוא חיבר אותי, אני והצוות שלי ראיינו ראשי מדינות שחלקם הוא עשה להם קמפיינים"
"אוריך הכיר לי את שרוליק איינהורן ומאותו אירוע של המונדיאל אני חייב להגיד שאני בקשר עם יונתן אוריך כי אני עורך של עיתון. אנחנו כותבים על ראש הממשלה נתניהו ואנחנו כותבים על הממשלה. הוא ושרוליק עובדים ביחד ויש להם הרבה לקוחות והרבה קשרים. אוריך בן אדם מוכשר, הוא חיבר אותי, אני והצוות שלי ראיינו ראשי מדינות שחלקם הוא עשה להם קמפיינים בחו"ל וחלקם לא", טען.
"הבנתי שיש להם קשר עם קטאר, לחברה ולו, אני ישבתי להם על הווריד, אני עיתונאי רעב, ואמרתי שאני רוצה לשבת איתם ולהיפגש איתם. אחרי 7 באוקטובר, אני העליתי הילוך ואמרתי כעיתונאי שאני חייב להבין את המדינה הזו והאנשים האלה, הם בעצם מתווכים את השחרור של החטופים, האם הם תמכו בחמאס או לא תמכו בחמאס", הסביר מה הניע אותו להיפגש עם הקטארים.
"הייתי בכנס בגרמניה וקיבלתי הזמנה פומבית לטוס לקטאר"
"בעצם זה התגלגל לכך שהיה כנס בגרמניה קצת לאחר השחרור הראשון של החטופים בתחילת 2024. חיברו לי בעצם את השגריר של קטאר בגרמניה שהגיע לכנס ביחד עם עיתון אחות של 'הבילד'. ראיינתי אותו שם בצורה פומבית וקיבלתי הזמנה פומבית לטוס לקטאר. זה היה עם אימא של רומי גונן, הוצע שניתן פרס לשגריר ואמרתי 'זה לא מתאים, סבבה שעזרתם לשחרר חטופים אבל עדיין זה לא מצריך לתת הוקרה'", התייחס להשתלשלות האירועים.
"ואז אני נסעתי לקטאר עם ג'יי פוטליק, שהוא לוביסט מטעם השגרירות הקטארית בוושינגטון, יהודי, ציוני, אני חוזר לארץ ומפרסם את הכתבות. אני מפרסם גם כתבות ביקורתיות עליהם ומהכתבים שלי אני מביא כתבות מאוד ביקורתיות עליהם בשביל האיזון", הוסיף.
"היום אני מבין שחלק מהסיפורים של פלדשטיין הם קטארים"
לאחר מכן התייחס ליחסים של אלי פלדשטיין עם עיתונאים ישראלים. "אני לא הכרתי את פלדשטיין. אני זוכר שאמר לי אחד: 'למה אתה לא מתראיין?', אז אמרתי: 'מלחמה, עזבו אותי' ושאני לא הולך לעבוד בזה, אז אמרו לי שיש איזה בחור שיכול לעזור לך וקוראים לו אלי פלדשטיין. אמרו לי שהוא מחפש את עצמו ושמנסים לעזור לו, 'אל תגיד לו ששלחנו אותך'", שיתף קליין.
"ההיבט שלי פה הוא שולי, אני גם לא יכול לספר את הסיפור מהזווית של עיתונאים, אבל כולנו מכירים עיתונאים אחרים שאלי פלדשטיין, ואני כמעט היחיד שאמר 'אני קיבלתי סיפורים מאלי פלדשטיין', מתוך הבנה שזה מגיע ממשרד רה"מ ואת חלקם פרסמתי וחלקם לא. היום אני מבין שחלק מהסיפורים הם קטארים. יש המון עיתונאים בישראל בעיקר מדיניים וצבאיים שקיבלו ממנו סיפורים, שככל הנראה חלקם או כולם, ושוב זה לא קשור אליי, אני מדבר מהצד, כי אני לא ידעתי ולא הכרתי וגם לא אף אחד מהכתבים שלי היה בלופ הזה - אבל היה ידוע שיש בחור שמספר סיפורים טובים", הסביר את מהלך האירועים. "הוא היה בעיניי איש מקצוע שעושה יח"צ ולא אחד שמבין במשהו של קטאר", הדגיש.
"יש רשת - לא ברור לי מי עומד בראש, מי מנהל מה, מי מודע למה"
בהמשך התייחס להחלטה לחקור אותו במסגרת הפרשה. "לא ברור מה השוטרים רצו ממני. שאלתי כל הזמן 'במה אני חשוד?'. בניגוד ליועמ"שית שהוציאה הודעה שאינה קשורה למציאות כי לא אמרו לי שאני נחקר על הנושאים האלה, היא גם פרסמה את זה לאחר ששוחררתי ממעצר בית, ודובר כמו שסופר והודלף לתקשורת על חשד עם מגע עם סוכן זר. עכשיו, איזה כתב מדיני שעוסק בנושאים בין-לאומיים לא נמצא במגע עם סוכן זר?", תהה וטען כי היחס כלפיו לשיטתו היה לא מוצדק.
בנוגע לחשדות בפרשת קטארגייט הבהיר: "אני חושב שיש רשת של אנשים שחלקם ידעו אחד על השני וחלקם לא. לא ברור לי מי עומד בראש, מי מנהל מה, מי מודע למה. אין ספק שיש פה מנגנון. יש פה מנגנון לעצב תודעה בקרב החברה הישראלית בנוגע לקטאר", טען. לאחר מכן הוסיף כי: "הקשר הראשוני עם קטאר היה עם אוריך", והתוודה על תחילת היחסים העיתונאיים שנוצרו בינו לבין ממשלת קטאר.
לאחר מכן התייחס גם לההצעה הקטארית שלפי הדיווחים הונחה על השולחן של מקבלי ההחלטות יום לאחר ה-7 באוקטובר. "שכל אחד יפרש את זה איך שהוא רוצה אבל אחת הכותרות שאני חזרתי מקטאר איתן היא שלטענתם הם פנו לראשי המוסד והשב"כ יום אחרי ה-7 באוקטובר עם הצעה לסיום המלחמה, החזרת החטופים ולא הייתה תגובה מאותם גורמים. זה הפוך מהנרטיב. האם אני מאמין להם? אני לא יודע", אמר.
