היהלום שבכתר
אל"מ בדימוס יהודה פורת, נווט קרב שהשתתף ב'מבצע יהלום' במסגרתו הושג מיג 21 ע"י טייס עיראקי, ורעייתו פרופ' דינה פורת, על המבצע ההרואי • פרק 10
מבצע יהלום, מבצע של המוסד שהתרחש בשנת 1966, הוביל לעריקתו של טייס חיל האוויר העיראקי מוניר רדפא לישראל, ולטיסה היסטורית של רדפא משמי עיראק לשמי ישראל במטוס מדגם מיג 21. בתכנון המבצע ההיסטורי השתתף גם אל"ם בדימוס יהודה פורת, שתכנן, בין היתר, את מסלול הטיסה. בפרק ה־10 בפודקאסט 'המוסדניק' בהגשת אבנר אברהם, אירח אבנר את יהודה ורעייתו פרופ' דינה פורת, ההיסטוריונית הראשית של מוזיאון 'יד ושם', לשיחה על המבצע ההרואי.
"ראש המוסד מאיר עמית פוגש את עזר ויצמן, שאז היה מפקד חיל האוויר", פתח אברהם. "עזר שואל 'במה אוכל לעזור לך?', ועמית עונה שהוא צריך מיג 21. בתגובה, הוא שואל אותו 'מה הבעיה?'. דרך יעקב נמרודי, ראש שלוחת המוסד בטהרן דאז, שבאותה עת נמצא באיראן, והשלוחה של המוסד באיראן, מגיעים למקור בשם יוסף שמש".
בתגובה, סיפר יהודה: "יוסף שמש, יהודי בסביבות גיל ה־50, סוחר מטבעו, קשה מאוד לסמוך עליו, ויחד עם זה בעל תושייה, נבון וחכם. הוא זה שבא עם הרעיון להביא לישראל מיג 21. כששהוא הגיע לשלוחה של המוסד, הוא אמר שהוא יביא צוללת ומיג 21. כמובן שלצוללת לא היה שום שחר, וגם לגבי המיג היה ספק גדול שדבר כזה יכול להתממש. התברר שזה היה בר מימוש. הוא בהחלט לא היה מרוצה מהרעיון הזה של הפצצת הכורדים, בייחוד מזה שישתמשו בגזים נגדם".
אנחנו קופצים לאירופה, לרומא. המבצע יוצא לדרך, ואתה יהודה פורת, נווט צעיר, יליד מצרים ודובר ערבית, שולחים אותך לוודא שאכן מדובר בטייס. היה חשש שהוא מתכוון להתאבד על תל אביב?
"האמת היא שזו לא הייתה הפעם הראשונה של הצעות של אנשים לספק לנו מטוסים", השיב פורת בתגובה. "היו כמה וכמה כישלונות. זה היה מטוס שלא היה מוכר אפילו לאמריקנים. הוא היה ממש הטופ שבמטוסי הקרב במזרח התיכון, ולנו לא הייתה תשובה מספיק טובה אוטומטית. באתי במחשבה שלא ייצא הרבה מזה. אבל, כן רציתי לקבל תפוקה של מודיעין מהאיש. בוא נרכז ידע על חיל האוויר העיראקי שאנחנו לא יודעים עליו מספיק. לא לקח הרבה זמן לגלות שהוא אדם מהימן. שיש לו נכונות. אני לא בטוח מה היה המניע שלו בסופו של דבר, אבל הוא החליט שהוא לא ממשיך בעיראק, ייתכן מאוד שאפילו הוא חשש לחייו, מכיוון שהוא היה נוצרי אשורי, שם הנוצרים לא בדיוק נהנו מחיים טובים".
על טיסת המבחן שבחנה את יכולותיו של הטייס העיראקי, סיפר: "זה היה מטוס דו מושבי, שייקה ברקת, ראש ענף המודיעין בחיל האוויר דאז, נתן לו לשבת מלפנים, והוא רצה לראות איך הוא ישתלט על המטוס ואם הוא מתנהג כמו טייס בזמן הטיסה. ששייקה חשש קצת כי הוא לא ידע אם מוניר בא במטרות רעות, אולי הוא יבוא ויפיל את המטוס עם שניהם. זה לא היה המצב, הוא הוכיח את עצמו".
בהמשך הפרק, סיפרה פרופ' דינה פורת על קליטת משפחתו של מוניר בישראל, ועל הפגישה עמם. "שולה, רעייתו של דני שפירא, טייס ניסוי של חיל האוויר, ואני, התבקשנו לטפל במשפחה. פגשנו אותם בדירה בתל אביב בצפון הישן, שם המוסד שכר להם דירה. בשלב הזה אנחנו כבר יודעות את הסיפור - התנאי שלו היה שהוא לא ייצא לדרך לפני שמשפחתו תהיה באירופה. הם מובאים ארצה למורת רוחה ולקול צעקותיה של אשתו משום שהעניין היה שהוא לא סיפר לה כלום. פגשנו אותה בדירה והיו לנו כמה וכמה תפקידים. אני הייתי צריכה לעבור בין הדירות של השכנים, לדבר איתם ולבחון שאף אחד מהם לא יודע פרסית, משום שסיפרנו להם שזו משפחה יהודית שברחה מאיראן. היה צריך להבטיח שיהיו יחסי שכנות לא חטטניים. מאחר והיא נוצריה ומכרתי אותה לשכנים כיהודייה מאיראן, היא לא הייתה יכולה להסתובב עם צלב. זה גם עלה בהתנגדות גדולה. בסופו של דבר התפשרנו שהיא אכן תכניס אותו לחולצה כשהיא יוצאת מהביתף אבל אני כל יום ראשון אסיע אותה ליפו לכנסייה".
"יום אחרי הגעת המטוס", שיתף יהודה פורת בסיום הפרק, "האמריקנים ביקשו לקבל אותו. זה לקח זמן, הם קיבלו אותו לחודש ימים והחזירו אותו. הוא נמצא במוזיאון חיל האוויר בחצרים עם המספר 007".
עריכה: אחיה כהן ומיכל קדוש
