"טראמפ לא רוצה מלחמה, הוא מבין את המשמעות שלה"
אלוף (מיל') גיורא איילנד, ראש המל"ל לשעבר, התייחס לשיחות הצפויות בין ארה"ב לאיראן: "טראמפ קיווה להגיע לשיחות אחרי שהוא השיג שלום באוקראינה"
לקראת פתיחת השיחות בין ארה"ב לאיראן ביקשו ענת דוידוב ואודי סג"ל לשוחח עם אלוף (מיל') גיורא איילנד, ראש השב"כ לשעבר, שהתייחס לדברים באריכות וענה על השאלה כיצד אפשר להגיע להבנות מול איראן מבלי להיגרר למבצע צבאי או מלחמה. לטענתו, טראמפ קיווה להגיע לשיחות האלה אחרי שהוא השיג שלום במלחמה של רוסיה מול אוקראינה, והיה מוכן להקריב הרבה לטובת העניין. "חלק מעסקת החבילה עם פוטין זה שמייד אחר כך פוטין יהיה לגמרי בצד שלו מול איראן. כידוע, זה לא קרה, וטראמפ הולך לבד".
בפתח הדברים ביקש להזכיר כי בהסכם הקודם מול איראן היו רבים שחתמו, אבל פה הוא מגיע לבד. "על מנת לפצות על היעדר תמיכה בין־לאומית טראמפ פיזר אזהרות למכביר, אבל נראה לי שהאיראנים לא יותר מדי מתרגשים מההצהרות שלו, ונוצר אצלו בכלל פער". כשנשאל מה המטרה של ההסכם, טען איילנד כי ישנו פער בין העמדה הישראלית לבין העמדה האמריקנית, שכן "טראמפ הולך להסכם מתוך רצון אמיתי להגיע להסכם. "מה זה הסכם טוב עבורו אני לא יודע. אני גם לא יודע אם היה לו זמן לדבר על זה עם נתניהו, ואני לא יודע אם יש צוותים ישראלים-אמריקניים שעוסקים בשאלה מה זה הסכם טוב או מספיק טוב. נראה לי שבעיני טראמפ אם ההסכם הזה יהיה קצת יותר טוב מההסכם של ביידן, הוא יוכל להגיד 'הנה, הגעתי להסכם נהדר', כי הוא יודע לשבח כל דבר שהוא עושה. נתניהו אמר דבר מרחיק לכת ובלתי ריאלי בעליל שהסכם טוב זה כמו ההסכם עם לוב – פירוק של כל מתקני הגרעין שלה, אבל זה לא ריאלי ולכן זה לא יקרה".
האיראנים מצפים למחוות מצד האמריקנים
"אם זה לא יקרה, האם יש לנו יכולת תמרון? נתניהו יכול לשנות משהו בהסכם?", נשאל איילנד. הוא טען שכל עוד יהיה משא ומתן בהסכם, ישראל לא תוכל לבצע פעולה צבאית, והיא תוכל לשקול פעולה כזו רק אם יתרחש איזשהו משבר במערכת היחסים בין איראן לארצות הברית. "טראמפ לא רוצה מלחמה, הוא מבין את המשמעות שלה. זו לא תקיפה אחת וזהו, האיראנים יילחמו – הבסיסים שהאמריקנים בנו במפרץ עד לפני 20 שנה יכולים להיות מטרות של האיראנים, וטראמפ לא רוצה את זה, נקודה. עלול להיות מצב שגם לטראמפ וגם לאיראנים יהיה כדאי למשוך את המשא ומתן הרבה מאוד זמן, ואז כל אחד יכול לספר מה שהוא רוצה. השאלה שגם אותה אני לא יודע היא האם יש תנאים מקדימים להסכם. האיראנים מצפים שכשיתחילו השיחות הם מצפים למחוות אמריקניות. האיראנים מסרבים להילחץ, ואגב, הם לא מעוניינים בשיחות ישירות".
השיח התקדם אל היחסים של ישראל מול חיזבאללה לאחר שבכיר בארגון טוען כי הם מוכנים לדון בפירוק מנשק אם ישראל תעצור את התקיפות. האם זה יכול לקרות? לדבריו, יש סיכוי, אבל הוא לא חושב שזה יקרה כל כך מהר. "אין ספק שבניגוד לגזרות אחרות נוצרת הזדמנות עצומה לישראל. לחיזבאללה יש חולשה צבאית אחרי התקיפות שהם חוו. אין להם הנהגה, יש להם מצוקה כספית קשה – אל תשכחו שחיזבאללה זה צבא – הם צריכים לשלם פנסיה לחיילים שפרשו, לטפל בפצועים. אין לו כסף כי האיראנים מתקשים להעביר לו את הכסף. יש במקביל לחץ בין־לאומי של ממשלת לבנון, ויש פה נשיא שרוצה להפוך את לבנון למדינה נורמלית".
רגע לפני סיום התייחס למצב משפחות החטופים אחרי הפגישה של נתניהו עם טראמפ, ואמר: "המשפחות קיוו שטראמפ ייצור מין מתווה שיגיד לראש הממשלה 'זהו, זה מה שאני רוצה'. תאורטית יכול להיות שהוא אמר את זה בחדרי חדרים, אבל הסיכוי לזה הוא קטן. חוזרות המשפחות ומבינות שצריך לחזור לממשלת ישראל, וממשלת ישראל כידוע לא רוצה לסיים את המלחמה בעזה. יש לזה השלכות חמורות כפי שאני מבין. יש פה מכתבי טייסים וחזרנו במידה מסוימת שנתיים אחורנית", סיכם.
עריכה: עדן בן ארי
