"בת ה־3.5 ביקשה מהחברים בגן שיעזרו לה להוציא את אבא מעזה"
אשתו של עמרי מירן סיפרה על התחושות הקשות שלה ושל שתי בנותיה אחרי שראו את מחבלי חמאס חוטפים את אביהן: "אבא לא חזר והשאלות נשאלות כל יום"
ב־7 באוקטובר נחטף עמרי מירן בברוטליות מביתו בקיבוץ נחל עוז לעיני אשתו ושתי בנותיו הקטנות. כבר שנה וחצי הוא שבוי בשבי החמאס ולא רואה אור יום, ובשל כך ביקש רז שכניק להזמין לאולפן את רעייתו לישי לביא מירן שהביאה את סיפורו של בעלה דרך המוזיקה שהוא כל כך אוהב מתוך רצון להשמיע קול זעקה עד שהוא יחזור הביתה.
"אני רואה את מה שאת עושה וכשאומרים לביאה זו קלישאה, אבל כוחות מאיפה לוקחים? את כל יום בראש מורם ואנרגטית הולכת לעוד כנס ועוד ריאיון ועוד מחאה. מי נותן את הכוחות", שאל שכניק בפתח התוכנית. לישי טענה שהמנטרה שלה בתקופה הזו היא שאין אופציה אחרת, והדגישה שבתקופה כזו בה היא פה, אבל עמרי לא היא ממשיכה קדימה כי הוא חייב לשוב הביתה לשתי הבנות הקטנטנות שלו. "אני אגיד שהכוחות מגיעים המון מהן. הן נותנות כוח ונותנות תזכורת שחייב לקום בבוקר וחייב לשים חיוך. מגיע להן לגדול בבריאות ובשמחה, ולצד זה יש כאב גדול ואת הנפקדות של עמרי יותר מדי ימים". אחד השבים שחזר לאחרונה סיפר שפגש את עמרי בפעם האחרונה בחודש יולי 2024 ושהם יודעים שהוא בחיים. בו זמנית, הם יודעים שהגברים הכי צעירים עוברים בשבי את ההתעללויות הקשות ביותר.
מחר (ו') יציין עמרי את יום הולדתו ה־48 בשבי, ורעייתו נזכרה בכיסופים בשיר של בוב דילן 'LAY LADY LAY'. לדבריה, לעמרי יש מנהג לשלוח לה שיר בלי הכנה מוקדמת, וזה השיר הראשון שהוא שלח לה כשהם רק התחילו לצאת. "אנחנו מכירים עשור ואמרו לו לא להתקרב אליי כשהכרנו לראשונה והוא לא התקרב, אבל לפני חמש שנים התאהבנו במסיבת פורים יומיים לפני הסגר של הקורונה. זו אהבה ענקית, וכשזה זה זה זה. באותה התקופה עבדנו והיינו ביחד, ועברנו לגור יחד. עמרי חי בקיבוץ כבר עשור. חודש לפני צוק איתן הוא עבר לקיבוץ ולמרות צוק איתן הוא החליט להישאר".
"נפגשתי בעבר עם ראש הממשלה והוא יודע מה אני חושבת"
"השבוע ראש הממשלה התקשר להתנצל על כך שכינה את עמרי בשמו של החטוף ההונגרי. האם שמעת מהשיחה איתו תקווה והתעודדת או שהשתפרה במשהו הרגשתך?",התעניין שכניק. "לא. לצערי לא, אבל אני אגיד במקביל שאני מעדיפה שלא יתפתחו ציפיות. היינו בסבבים רבים עם הרבה ציפיות והתאכזבתי. נפגשתי בעבר עם ראש הממשלה והוא יודע מה אני חושבת והעלתי מולו הרבה שאלות ותהיות לגביי שלב ב', ושלב ב' לא קרה והוא לא באמת קיים. היינו כולנו מאוד מאוד מודאגים. אני מסתכלת על המציאות ועל התוצאה וזה לא משנה שיגידו לי כמה עושים הכל, אבל זה לא מספיק".
עוד הוסיפה: "מה עובר עליהם שם? מה הם מרגישים בתוך כל הדב ר הזה? אני לא מדינאית, ואני לא פוליטיקאית, ואני לא ביטחוניסטית, אני פשוט אזרחית. אני אמא לשתי ילדות קטנטנות שאבא שלהן נחטף לנגד עיניהן, ואבא שלהן צריך להיות פה והמלחמה הזו צריכה להסתיים. היא צריכה להסתיים מכל כך הרבה בחינות. עמרי וכל בני הערובה שאיתו חייבים לחזור לפה ממזמן. המילה 'עכשיו' היא כבר לא רלוונטית. זה מה שצריך לקרות בשביל כולנו – זה צריך להסתיים".
שיר נוסף שהתנגן בתוכנית הוא שירו של ערן צור 'קיץ'. "היינו בהופעה של ערן, עמרי מאוד אוהב אותו וגם אני", סיפרה. בהמשך התייחסה גם לביצוע של ברי סחרוף לשיר 'את חירותי', ואמרה שהוא אחד האמנים שהיא ובעלה מאוד אוהבים ומעריכים. "איך הקשר של עמרי עם מוזיקה?", שאל שכניק. "הוא לא מנגן ולא שר, אבל הוא מאוד אוהב מוזיקה. הוא אקלקטי – אוהב מכל מיני סגנונות ותקופות וזה נורא תלוי במוד שהוא מתעורר בבוקר. אני חובבת מוזיקה, אבל הוא הכיר לי מוזיקה שלא הכרתי כמו מוזיקת קאנטרי. השיר ששנינו מאוד אוהבים הוא של פורטיס 'מעיר נעלמים' – עשינו טקס אהבה וחיפשנו משהו שמחבר את שנינו בבחירת השיר ואז קלטנו שזה שיר ששנינו מאוד אוהבים. הייתה לו משמעות לאהבה המאוחרת שלנו שהגיעה אחרי שהרבה שנים שחיפשנו".
כשנשאלה איזה תגובות הם מקבלים מהסביבה אמרה כי "יש תקופות שאנחנו מקבלים יותר נאצות ופתאום אנחנו לא רואים את השאר, אבל כולם איתנו ובשבתות מרגישים את זה. אני רואה את כל הקהילות שהן עצמן עברו את הטבח עומדות יחד איתנו – גם אנשים משדרות ומנתיבות".
ילדות של אבא
השיח בין השניים הלך והעמיק ושכניק התעניין באבא שעמרי לשתי בנותיו. "זה תפקיד חייו. הוא חיכה הרבה שנים להיות אבא – הוא האבא והוא הכל. הוא היה לוקח אותן לגן ומוציא אותן מהגן, ואני המעצבנת שנשארת בחוץ – זו הייתה חלוקת התפקידים בינינו. כל דבר הוא היה דוחה רק בשביל להיות איתן ובאמת להיות נוכח. רוני, הבכורה, מחוברת אליו בהכל, היא מאוד דומה לו וגדלה להיות הוא. היא מתנהלת בעולם כמו עמרי".
"צריך לזכור ששתיהן ראו אותו נחטף מול עיניהן וזה לכשעצמו טראומה עצומה", אמר שכניק. לישי טענה שהרבה פעמים אנשים מתייחסים לטראומה כסלוגן, ולא מבינים את החוויה שהבנות שלה עברו כשראו את אביהן נחטף. "רוני משחזרת כמעט כל יום את ה־7 באוקטובר. היא מזכירה לעצמה שאנשים רעים לקחו את אבא. גם אלמה באירוע, אבל יותר בצורה פיזית ועם חרדות וחרדות נטישה, פחד מזרים. הן עדיין בתוך זה כי אבא לא חזר והשאלות נשאלות כל יום מחדש".
"זו המציאות שלנו כבר שנה וחצי"
כשנשאלה לישי איך היא מגיבה למצב הזה היא אמרה שהיא מספרת לבנות שלה שהיא עושה כל שביכולתה בכדי להשיב את אבא שלהן הביתה ולהוציא אותו מהשבי. "אין לנו תשובה לשאלה מתי ולמה אבא עדיין שם. השבוע סיפרו לי שרוני ביקשה מהחברים בגן שיעזרו לה להוציא את אבא מעזה. היא לא שיתפה אותי בזה עדיין. היא התבגרה בשנייה באותו היום – היא בוגרת ומציירת מדהים. היא בתוך המאבק – שתיהן בתוך המאבק מתוך בחירה שלהן. זו המציאות שלנו כבר שנה וחצי".
שיר נוסף שהתנגן בתוכנית הוא 'בכל פעם אני מתאהב בך מחדש' של יזהר אשדות. "|זה השיר האחרון שעמרי שלח לי יומיים לפני החטיפה. עמרי פשוט שולח שירים – יצאתי לקניות והתעצבנתי עליו נורא כי הוא היה צריך לעשות את זה ואז קיבלתי את השיר הזה וסלחתי לו". רעייתו של עמרי ביקשה להעביר לו מסר על גביי גלי האתר, ואמרה: "אני רוצה להגיד לך שרוני ואלמה מבקשות לראות כל יום את אבא עמרי והיא רוצה שתבוא לראות איך היא רוכבת על אופניים לבד. אנחנו עושים הכל. תחזיק מעמד".
רגע לפני סיום ביקשה לפנות לכלל החטופים ששוהים בשבי החמאס מתוך מחשבה שאולי מישהו אחר מהחטופים ישמע את דבריה, ואמרה: "אהובים ויקרים שלנו, אנחנו באמת עושים הכל, כל המשפחות. אנחנו מחכים לכם והופכים עולמות וזה באמת יקרה עוד מעט – אל תתייאשו, אל תיפלו, רק תישרדו ואנחנו פה מחכים לכם. עוד קצת".
עריכה: עדן בן ארי
