רבקה בוחבוט, אשתו של אלקנה השבוי בעזה מזה 551 ימים שוחחה בשבוע שעבר עם סיון כהן. בשיחה סיפרה כי גל הירש, מתאם השבויים והנעדרים, לא עונה לשיחותיה, וכי קופת החולים שלה לא מסייעת לבנם הפעוט. סיון שוחחה איתה שוב, שמחה לשמוע כי מרבית הבעיות טופלו, פרט לקשה שבהן: השבת בן זוגה הביתה.
בוחבוט עדכנה: "בזכות השיחה שלנו הייתה פה רעידת אדמה, קיבלתי שיחות וסידרו לי את הכול".
על הריאיון הנסער בשבוע שעבר, אמרה בוחבוט: "מה שקרה הוא שאת תפסת אותי אז ברולטה רוסית, אני יום למעלה ויום למטה, ואז הייתי הכי למטה במצב הרוח, בכעס ובעצבים, והייתי חייבת לפרוק. זה קצת מביך שאני צריכה לבוא מול עם ישראל ולפתוח על השולחן דברים שקורים. דברים שאני אפילו לא הייתי מודעת לזה שהם מגיעים לי. אני עולה חדשה. אני לא מסכנה, אבל מה אני יודעת?"
בסוף השבוע כולנו נחגוג את ליל הסדר עם המשפחות שלנו. רבקה בוחבוט לא תציין את החג גם השנה: "הבנו מכל העדויות של השבים שחזרו שחג פסח היה הכי מדכא והכי קשה, ואני רק מדמיינת מה שעובר על בעלי כרגע. זה כואב. אין חג, אין לשבת ולקרוא את ההגדה בכיף עם המשפחה. זה לא יקרה. אני בעזה, המשפחה שלי בעזה, המשפחה שלי זה הוא. אני לא מסוגלת לשבת סביב שולחן החג עם המשפחה. אני מעדיפה להיות במקום אחר".
היא פנתה למאזינים: "יש לא מעט פעמים שאני מדברת על בעלי, אבל היום אני רוצה לדבר לעם ישראל. אני רוצה שכל אחד ששומע אותי יעצום את העיניים, וידמיין את היום הזה, בחג החירות הזה של 2025, בתוך מלחמה מאוד קשה שאיבדנו בה כל כך הרבה אנשים ויש עוד חטופים שם, לדמיין את הרגע שזה נגמר".
"מי שנמצא לידכם: חבר, חברה, בן זוג, אמא, אבא, חבקו אותם. תרימו טלפון תגידו חג שמח, תשמחו לתקשר, לדבר. איך הקדוש ברוך הוא ברא את העולם? דרך הדיבור. זה הכול בחיים, להודות על מה שיש כרגע. אני אומרת תודה לאל", הוסיפה.
לקראת סיום אמרה בוחבוט: "הבן שלי בריא, יש לי כוחות לקום בבוקר כי אין לי ברירה, הוא הכוח שלי. להבין ששום דבר לא מובן מאליו. עד שכל החטופים לא יהיו בבית, גם בעלי, לא יהיה פה משהו שלם".
עריכה: אחיעד לוק