הגשש גאלב נסאסרה, בן ה-35 מרהט, הוא חלל צה"ל הראשון מאז שצה"ל חזר ללחימה ברחבי רצועת עזה. אל"מ (מיל') פיני גנון, לשעבר מפקד יחידת הגששים וראש יחידת הבדואים במשרד הביטחון, סיפר על היכרותו עם המשפחה השכולה ועל תפקידם החשוב של הגששים במערכות ישראל.
"אנחנו טוענים כל הזמן ששום טכנולוגיה בעולם לא יכולה להחליף את האדם בסוף, את העיניים החדות של הגשש שהולך אחרי העקבות ומזהה כל שינוי שמשתנה בצמחייה או בתוואי. שום טכנולוגיה לא יכולה להחליף אותו, ואת זה אנחנו טוענים כל הזמן, וזה הוכח לצערי גם ב-7 באוקטובר", אמר גנון.
"זו משפחה של שלושה דורות של לוחמים גיבורים. אני זכיתי להכיר את הסבא שלו, הייתי מפקד שלו. שירתי כסגן מפקד מח"ט סיני, והוא גם נלחם במלחמת יום הכיפורים. לימים הסבא גייס גם את סלימאן, האבא, הייתי המפקד שלו כשהייתי סגן מפקד חטיבה צפונית בעזה והייתי מפקד יחידת הגששים. זו משפחה שהיא פעמיים משפחה שכולה. גם האבא, שמוכר כחלל צה"ל, וגם הבן. זו משפחה שורשית וערכית. משפחה מאוד מוערכת ברהט ובכלל אצלנו בצבא", טען.
לאחר מכן התייחס גנון, כמי שאחראי על גיוס בדואים במשרד הביטחון, לשיעור המתגייסים בשנים האחרונות. "הנושא מורכב, אחוז הגיוס בקרב החברה הבדואית מאוד נמוך. הוא מתקרב לשיעור של 4 אחוז, כאשר הפוטנציאל הוא הרבה יותר גבוה ממה שאנחנו מצליחים לגייס. האוכלוסייה הבדואית בדרום וגם בצפון התגייסה לצה"ל מקום המדינה, ותמיד היו מתגייסים ומשרתים. אנחנו מנסים כרגע להרחיב את מעגל המשפחות והשבטים המתגייסים, אבל תמיד התגייסו - אומנם באחוזים קטנים, אבל תמיד הם היו בחוד החנית של הפעילות המבצעית כמו באירוע הזה. גם באירוע הזה, הראשונים שבאו לחלץ וחתרו למגע זה צוות הגששים שנפגע מהמטען הארור הזה", הסביר גנון.
"בצפון אחוזי המתגייסים יותר גבוהים. ב-7 באוקטובר האוכלוסייה הבדואית ספגה מהלומה כש-28 חללים אזרחים מתוך החברה הבדואית נהרגו או נרצחו. בבוקר המלחמה פקדו את משרדי מעל 400 בדואים לוחמים לשעבר שביקשו להצטרף מתחת לאלונקה ולהצטרף למאמץ. היו כאלה גם שלא שירתו גם בצה"ל אבל הרגישו את ההזדהות הבהולה עם מדינת ישראל. הם היו עם עסקים וחברות, והייתה התגייסות באמת מעוררת הערכה ומרגשת. לצערי, פספסנו את חלון ההזדמנויות הזה", הוסיף בהמשך.