אלי כהן ואודי סגל שוחחו בפתח השיחה על התחושות הקשות שמעורר יום השואה ועל חובתה של החברה הישראלית כלפי ניצוליה.
כהן אמר: "היה שבוע קשה. שבוע של יום השואה הוא תמיד אצלי שבוע יותר קשוח. כשמגיעים אלינו ל'פתחון לב' ניצולי שואה – זה נשגב מבינתי".
סגל שאל: "איפה החור ברשת שלנו – הרשת של החברה הישראלית, הרשת של 'לעולם לא עוד'?".
כהן השיב: "הרבה מטפלים, גם המדינה מטפלת, אבל תמיד יש את המספרים הבודדים האלה, ואת ההגדרות הדיכוטומיות. נוצרים כל מיני מקרים שאתה לא יכול לקבל. כשמדבר איתך אדם שמספר שהוא עמד על בור הריגה, ואחיו תפס אותו – ובגלל זה ירו באחיו – ואז הוא אצלך ב'פתחון לב', אתה אומר 'לא, זה לא יכול לקרות'".
סגל הדגיש: "הכי קל להגיד שזו המדינה".
"צריכים להשתחרר מהספורט הזה של 'זאת המדינה'. המדינה היא אנחנו", ענה לו כהן.
סגל סיכם: "כל אדם צריך אחריות אישית על עצמו ועל סביבתו. זה טוב לתת, אבל בסוף, כחברה, אנחנו צריכים להתבונן בזיכרון השואה ולומר – צריך לטפל בזה עכשיו. לא מחר ולא מחרתיים, עכשיו".