"קוראים אחד לשני נאצי – וזה דבר נורא"
זאב ארנון, ניצול שואה בן 94, סיפר על ילדותו בבודפשט, על ה־7 באוקטובר ועל הצורך לדבר: "אני הולך לספר – כי אסור לשכוח מה זו שואה"
זאב ארנון, ניצול שואה, אב לשלושה וסבא ל־11 נכדים, עלה לישראל בשנת 1948. כיום הוא חבר במרכז מיטשל של עמותת 'רעות', ובשיחה עם יעל חביב ודני דבורין ב־103fm שיתף בזיכרונותיו מילדותו בבודפשט – לצד התחושות הקשות שהוא חווה בהווה.
"7 באוקטובר היה עבורי דבר נוראי, כי הייתי אומר שזה מין שואה – או משהו בסגנון. קרה כאן דבר נוראי שאסור היה שיקרה לנו", פתח את דבריו.
בהמשך סיפר: "נולדתי בבודפשט. היינו משפחה רגילה – אבא, אמא ושלושה ילדים. להורים הייתה חנות למכירה ותיקון עניבות. היינו נוסעים לבריכה מחוץ לעיר – בריכה יפהפייה – ובגיל ארבע למדתי לשחות. אחרי שלמדתי, הייתי נשאר הרבה זמן מתחת למים – וההורים היו מודאגים".
על הדרך שבה הצליח לשמר תחושת תקווה לאורך השנים אמר: "אני קודם כול אחד האנשים הכי אופטימיים בעולם. גם כשקשה – אני אופטימי. זה טבוע אצלי בדם. כנראה ירשתי את זה מאימא שלי. אני מנסה להטיף לאחרים להיות אופטימיים – וזה עוזר גם לי".
ארנון משתתף גם השנה ביוזמה 'זיכרון בסלון' ומרצה בפני קהלים בכל הארץ: "השנה אני הולך לחמישה מקומות – כבר הייתי בשניים. חשוב לי לספר את הסיפור של השואה, כי הרבה מאוד אנשים לא יודעים מה זו שואה ומה זה נאצי. קוראים אחד לשני נאצי – וזה דבר נוראי".
