שחר איילון, ניצב בדימוס וסגן המפכ"ל לשעבר, שוחח עם ליאת רון ואריה מליניאק ב־103fm על שרפות הענק שפרצו באזור ירושלים והשפלה, והתריע מפני מצב ניהול מערך הכבאות בישראל.
לדבריו, "ידוע שנים רבות בכבאות שהתקופה הקריטית לשרפות איננה יולי־אוגוסט, אלא דווקא סוף אפריל ותחילת מאי – אז העצים מתייבשים, מתחילים ימים חמים, והרוחות מלבות את האש. הזמן הקריטי עבור כבאות יער ושטחים פתוחים – הוא חודש מאי".
עוד אמר: "לגבי ההיערכות והמיקום – אל תשכחי ששרפות בימים כאלה, עם רוחות, לא קל לעצור. תראי מה קרה בקליפורניה – שכונות שלמות נמחקו. גם השרפה בכרמל הייתה בתקופה מאוד שחונה, בלי גשם עד דצמבר. הכול היה יבש, ואז הגיעה רוח מזרחית שליבתה את מה שהתחיל כאש קטנה מנרגילה".
בהמשך התייחס ליעילות מטוסי הכיבוי: "אני לא הייתי מוציא שקל אחד על הסופר־טנקר. כשאתה רואה אותם שופכים חומר – זה בעצם מים עם פוספטים שצבועים באדום כדי לראות היכן ירדו. מטוסי הכיבוי לא מכבים את האש – הם יוצרים פסי עיכוב, כדי שלוחמי האש יוכלו להתקרב ולכבות. שרפות יער כאלה נעצרות כשהטמפרטורה יורדת, הלחות עולה והרוח משתנה או נעצרת".
על תקצוב המערך סיפר: "אחרי השרפה בכרמל, כשמינו אותי לנציב הכבאות, קיבלנו תקציבים גדולים והקמנו מערכת מחקר. היא קבעה שבלי עוד 100 תחנות – לא נוכל להתמודד עם שרפות. הדבר החשוב ביותר הוא שבע הדקות הראשונות".
לסיום הזהיר: "הכבאות במצב ביש – פשוט מייבשים את הכבאות. כמות לוחמי האש שיש היום היא כמו שהייתה לפני עשר שנים. המדינה גדלה, האוכלוסייה גדלה. הכבאים שקטים, לא צועקים – אין להם מספיק תחנות. ואם כבר יש תחנות – אין מי שיאייש אותן. צוות כבאות בישראל זה שני כבאים".