"שנה וחצי שיש לנו חטופים והעולם עדיין שותק"
קובי אהל, אבא של אלון החטוף בעזה: "איך זה שהעולם חושב על העזתים, אבל אף אחד לא מדבר על אזרחים ישראלים פצועים שנחטפו בתוך שטח מדינת ישראל?"
קובי אהל, אביו של אלון אהל שנחטף על ידי חמאס ב־7 באוקטובר, שוחח עם רוני בר־און ודניאל רוט־אבנרי ב־103fm, ושיתף בתחושותיו הקשות לקראת יום השואה, במקביל להמשך השבי של בנו ויתר החטופים.
"אם לפני שמונים שנה שישה מיליון יהודים נרצחו והעולם שתק – אז היום, בעצם שנה וחצי שיש לנו חטופים בעזה – והעולם עדיין שותק", פתח אהל. "שותק מהבחינה הזו, שאם רואים מה קורה בימים האחרונים – מדברים על דרישות להחזרת הסיוע ההומניטרי לעזה. איך זה שהעולם חושב על העזתים, אבל אף אחד לא מדבר על אזרחים ישראלים פצועים שנחטפו מתוך שטח מדינת ישראל?"
בהמשך הציע מה שלדבריו צריך לקרות עכשיו: "העולם דורש מאיתנו דברים – אבל לא דורש מהחמאס את אותו דבר. אם מדברים על הכנסת סיוע הומניטרי לעזה, אז אני רוצה לראות את הפצועים שלנו יוצאים לטיפול בבתי חולים מסודרים מחוץ לעזה – עד שיהיה הסדר לשחרורם. זו ההצעה שלי".
אהל הדגיש את תחושת האחריות שמוטלת גם על ממשלת ישראל: "יש הרבה אחריות על ממשלת ישראל. הדרישה שלי לשחרור אלון – אני דורש אותה מראש הממשלה ומממשלת ישראל הנוכחית, כי זו האחריות שלהם. אבל אני אומר את זה גם כלפי העולם".
לסיום אמר: "העשייה שלי היום – היא לשחרר את אלון. אני צריך לראות את אלון משוחרר. זו הדרישה שלי מממשלת ישראל. אני לא רוצה דיבורים – אני רוצה שיקראו לי ויגידו לי שאלון משתחרר ושהוא הולך לטיפול מציל חיים".
כשנשאל מה הוא מרגיש ביום השואה, ענה בקול כואב: "סבתא שלי ביום השואה תמיד אמרה שהיא רק רוצה שהיום הזה יעבור. זה היה קשה לה. ואני – אני כבר שנה וחצי, וכל יום אני חי את ה־7 באוקטובר. אני עדיין שם. במשימה הזו – להחזיר ולהציל את אלון ואת שאר החטופים – לא הצלחנו".
