"99% מהח"כים לא הגיעו לשבעה, למה?"
אברהם, אביו של רס"ן דביר ציון רווח ז"ל, על התפרצותו בטקס אתמול (ג'): "אני גר עשר דקות מהכנסת, תקפצו רגע לנחם"
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. אברהם רווח, אביו של רס"ן דביר ציון רווח ז"ל, סיפר לאור הלר ואודי סגל ב־103fm על דמותו של בנו והתייחס לתקרית שבה מחה במהלך נאומו של יו"ר הכנסת שציין את בנו בטקס בירושלים אתמול (ג').
הוא התייחס להתפרצות שלו אתמול כלפי יו"ר הכנסת אמיר אוחנה: "בשבעה הגיעו שר אחד ושני חברי כנסת. זה לא משהו אישי נגד אוחנה, אבל הוא יו"ר הכנסת, ו־99% מהם לא הגיעו לנחם. אני גר עשר דקות מהכנסת, תקפצו רגע לנחם. לא תכננתי פרובוקציה, זה התפרץ בצורה הכי טבעית, לא חשבתי שזה יקרה. אני לא פרובוקטור, אני אדם שומר חוק".
"מה פתאום הוא מזכיר את דביר? הייתי בהלם איך זה הגיע עד לשם. אתה לא מגיע לנחם, ואתה בא וקורא את התפילה שלי?", הסביר רווח אך הדגיש: "אלך לפגוש אותו בהר ואגיד: חבל שלא דיברו איתי קודם. לא הייתי צועק, הייתי אומר תודה רבה. ההפתעה הרגיזה אותי עוד יותר. יישרנו את ההדורים, ואין בי כעס. הכול נרגע".
"אני קורא לחברי הכנסת: קחו חצי יום פה ויום שם, תלכו למשפחות השכולות. אלה אנשים שבזכותם כולנו פה", הוסיף.
"הוא אמר לי: 'לא יקרה לנו מה שקרה באושוויץ, אני אלך לקרבי'"
רווח סיפר היכן יהיה היום: "חשבתי ללכת לתיכון שלו, אבל אז אמרתי – מה פתאום? הכי טבעי הוא ללכת להר הרצל ולהיות ליד הקבר. נהיה בחלקה עם כל המשפחה. אמרו לי 'השבוע יהיה לך לא קל', לא הבנתי עד כמה. זה השבוע שהתחיל ביום השואה".
ואכן, זיכרון השואה היה חשוב מאוד בחייו של דביר: "בגיל 15 הוא לא רצה להתגייס בכלל. הוא יצא ל'מסע ישראלי', וזה השאיר עליו רושם עצום, הוא הכיר את המדינה והתאהב בה. שנה לאחר מכן הוא הגיע לפולין, ואז הוא אמר: 'לא יקרה לנו מה שקרה באושוויץ, אני אלך לקרבי'".
דביר התגייס לחטיבת הנח"ל. אביו סיפר: "הוא התחיל את המסלול, סיים קורס מ"כים, ואז הוא הלך להיות קצין. באמצע קורס קצינים הוא נפצע ביד ימין בניווט, אבל הוא שם לעצמו מטרה, והוא לא ראה בעיניים. ביום הראשון של השבעה דיברו איתי ינון מגל ובן כספית – אמרתי את זה גם, ואני אומר את זה גם היום – הוא סימן מטרה, ודהר לתוכה".
בשבת 7 באוקטובר דביר היה בביתו בחופשת החג. אברהם סיפר: "אני מתפלל מוקדם, והוא היה אמור להגיע למניין השלישי. שמעתי את האזעקות, חיפשתי אותו והילד איננו. כאילו דז'ה וו למלחמת יום הכיפורים כשהייתי ילד, והגיעו כל האוטובוסים בדרך למלחמה. מ־7 באוקטובר, במשך 470 יום עד שהוא נפל, הוא היה בעזה".
"דיברו עליו שהוא הקהלני של הדור"
"הייתי מודאג מאוד, גם הבן השני שלי היה במילואים. שני בנים בעזה, מאוד קשה להכיל. כל היום התפללתי, למרות שהייתה לי תחושה שהם מוגנים. הוא נסך בנו ביטחון שהכול בסדר, הצטנע ולא סיפר שום דבר. הוא אמר 'אני בא לעשות עבודה, לא פוליטיקה, עבודה נטו'", אמר.
"דיברו עליו שהוא הקהלני של הדור, שמסתער וחותר למגע, גיבור ישראל. כל המג"דים והמ"פים שהחליפו אותו אמרו לי, גם כשהם נשאו את 'הארון – לא יהיה עוד מ"פ כזה בצה"ל. הוא היה צריך להיות הרמטכ"ל הבא'", הוסיף האב השכול.
לקראת סיום השיחה רווח פנה בבקשה לכל חלקי העם: "בבקשה, בואו נעשה אחדות, ונפסיק עם הפילוג והשטויות. בואו נתאגד – כל מה שקרה זה בגלל שאנחנו יהודים, כולנו עם אחד וביחד".
עריכה: אחיעד לוק
