יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה מרכז בתוכו אלפי סיפורים קשים ועצובים של אובדן ושכול. הספר 'אם אתם קוראים את המילים האלה', שיצא השנה, מביא 49 מכתבים אחרונים של נופלי חרבות ברזל, ומביא תיעוד כואב של אישיותם של אלה שחירפו נפשם במלחמה, שעודה נמשכת. את הספר ערכו שלמה קווס ורחלי פלנט־רוזן, וחלק מהכנסותיו נתרמות להנצחת הנופלים. בפרויקט מיוחד של 103fm, קראו אנשי הרדיו חלק מהמכתבים. במסגרת הפרויקט הרדיופוני השתתפו מגישות ומגישים, אנשי הפקה, עריכה, קרייניות וקריינים. ביום הזיכרון, מדי שעה, הושמע מכתב אחד, ובעמוד זה תוכלו להאזין לכל המכתבים.
בין הקטעים הוקרא מכתבו של רס"ן (מיל') אלחנן קלמנזון, שנפל ב־7 באוקטובר לאחר שלחם בקרבות וחילץ אזרחים מהתופת: "אם אמות ביד אויב אבקש שהעולם ישמע. שאיש לא ינקום ולא יקרא לנקום… אם אמות כחלל במלחמה על הארץ – שיזכרו ויזכירו שאין מדובר בעוד מלחמה או עוד אינתיפאדה או שטות אחרת. מדובר באותה מלחמה ארוכה על ארצנו ועל זהות עמנו הנמשכת כבר כמעט 150 שנה. רציתי וניסיתי להיות אדם, להיות יהודי".
אחיו של אלחנן התראיין לפני כשנה ב־103fm ושיתף: "סיפורו של אלחנן – רגע שיא של חיים של מסירות".
בין המכתבים בלט גם מכתבו של סרן ירון צ'יטיז, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה בדצמבר 2023: "משפחה יקרה ואהובה שלי, מי אמור ללמד ילדים בני 23 איך כותבים מכתב כזה? איזה מדינה מיוחדת והזויה… אני מרגיש זכות לקחת חלק בהגנה על המדינה, גם אם אני מתבכיין כל היום שכואב לי התחת מלשבת בנמר 40 שעות רצוף. אני מרגיש חלק מההיסטוריה שנכתבת עכשיו של מדינת ישראל".
אימו של ירון, דבי, סיפרה בינואר 2024 בריאיון ב־103fm: "הוא היה ילד מיוחד, אהב מאוד דברים פשוטים. הסתכלנו עליו בהערצה".
סרן אסף מסטר ז"ל, קצין ביחידת יהל"ם, נפל בקרב ברצועת עזה ב־15.12.2023. לפני נפילתו כתב: "למשפחה שלי, אני רוצה להגיד לכם שאני הכי הכי שלם בעולם במקום שאני נמצא בו. כן, אני קצת מפחד, והייתי מעדיף אולי שלוחמי יהל"ם יקיפו אותי, אבל אני שלם. אני גאה לעשות את מה שאני עושה, ואני יודע בלב שלם שאני עושה את הדבר הכי חשוב שאני יכול לעשות בגיל, בטיימינג ובמקום".
סבתו של אסף ז"ל, זהבה מסטר, שוחחה עם הפרופ' רפי קרסו ועם יעל חביב, וסיפרה: "הוא היה שובב חמוד מהיום שנולד, ובמשך השנים הפך למנהיג. הוא היה ילד מאוד חברותי, ותמיד היה מוקף במעגלים של חברים בכל מקום. הוא רצה מאוד להיות קצין בצבא, להיות קרבי, ומגיל צעיר שמר על כושר. הוא התגייס ליהל"ם, והצליח".
סמ"ר שי ארווס ז"ל נפל בקרב בצפון הרצועה ב־31.10.2023. לפני נפילתו כתב: "לאדר האהובה שלי, אמא היקרה שלי, האבא הכי טוב בעולם וכל האחים שלי – שתדעו כמה אני מתגעגע אליכם ואני אוהב אתכם. ששמחתי לעשות את מה שאני עושה – להציל אנשים ולשמור על המדינה, כי זה משהו שתמיד רציתי... סבא, תמיד האמנת בי והיית מאוד גאה בי שנהייתי לוחם – אז תהיה גאה גם עכשיו, כי לא נפלתי לחינם".
אביו של שי, רפאל ארווס, ישיא משואה בטקס יום העצמאות ה־77. הוא שוחח עם טל שלו ואודי סגל וספד לבנו: "שי הוא הבן הקטן, הוא בן זקונים. ניצולת שואה בשם אביבה התראיינה ודיברה על שי ואמרה שחסר לה ילד. היא דיברה על שי – כמה ילד טוב הוא היה. הוא כל כך אהב אותם, לעזור להם, להיות לצידם, לדבר איתם. שי כבר בגיל 16 אמר שהוא מוכן למות למען המולדת. זה לא מובן מאליו".
עורך הפרויקט: יואב כהן